דלג לתוכן הראשי

מחשבה על פוקסטרוט

אני מעלה פה תאוריה חתרנית בנוגע ל"פוקסטרוט". (תודה לGilit Chomski.)


הסרט נורא מוזר. הוא כאילו מתאמץ להיות טרחני, קלישאתי לעיתים, חנפני לעיתים. לא מעט צופים תייגו אותו "כסרט פסטיבלים", כלומר סרט שיותר משהוא פונה לקהל הרחב או אפילו לקהל אניני טעם, הוא פונה לאנשים שאוהבים דברים שנראים כמו סרטי איכות.

דבר המתבטא כבר מהשוט הראשון הארוך והכאילו מרגש אך גם המוכר באופן מחשיד. שוטים מסוגננים יכולים לעבוד מצויין ואף לרגש עד שהם מתוייגים כ"מסוגננים". למשל סצינת הריקוד המרכזית, לא רק שהיא משוחקת בצורה לא ראליסטית ביחס לשאר הסרט, היא גם מאופיינת בזירה שמתאמצת להיות הפוסטר של הסרט. כלומר, כשרואים את הפוסטר של הסרט מרגישים שהסצינה נוצרה כדי להיות פוסטר. כיוון ששאר הסרט לא מסוגנן באותו אופן ובאותו טון. זו מיזנסצנה שלמה שנועדה להיות פוסטר.

לאט לאט מצטברים הרמזים לכך שהסרט מודע לעצמו. הוא מודע להיותו סרט ישראלי לפסטיבלים, הוא מודע למועמדותו העתידית לאוסקר (הוכחות בהמשך) והוא מודע לויכוח סביבו.
סצנת הסיום היא פרודיה על הויכוח האם הסרט הוא מטאפורה. שתי הדמויות הראשיות מתבוננות באיור תיעודי ומתווכחות על הפרשנות המטאפורית שראויה להנתן כאילו זהו איור סוריאליסטי. ובחוסר המודעות שלהן למעשה חושפות את המודעות של היוצר לקטנות שיח המטפורות סביב הסרט. (הערה אישית: לא מצאתי שום התייחסות רצינית למטאפורות בסרט, כל פרשנות היתה כל כך קטנה שהפכה את השימוש במטפורות למיותר. חדר שנוטה על צידו ושוקע בבוץ מייצג את המצב של ישראל כשקיעה בבוץ? סיריסלי??)

ועכשיו להוכחות:
הסרט רומז באופן סדרתי לסרטים שייצגו אותנו באוסקר ברנסנס הישראלי האחרון:
"הערת שוליים": הסרטים נפתחים באותו אופן: מצלמה יציבה המביטה לאורך זמן על שחקן מוכר בעוד ההתרחשות הסיפורית קורית מחוצה לו. האירוניה: בסרט הראשון זה קולו של ליאור אשכנזי והמבט על שלמה בראבא, בשני זה דמותו של ליאור שמוצגת לנו.
עוד התייחסות ל"הערת שוליים": בשני הסרטים הדרמה קורית סביב בילבול בין שמות דומים של שתי דמויות שגורמת לתקלה אנושית איומה.

בופור: כל המערכה האמצעית היא בופור. קבוצת לוחמים באיזור מצומצם מנהלת שגרה צבאית חסרת פשר כשהכל הולך ונטען לפיצוץ גדול.

עג'מי: השימוש בדמות של ילד שמצייר בקומיקס את רשמיו מהעולם. פעם אחת עם איוריו של מיש רוזנוב ופעם אחת של אסף חנוכה (שגם עבד על ואלס עם באשיר)

וכמובן, "ואלס עם באשיר". ביננו, לעשות חייל רוקד ריקוד שלא שייך לסיטואציה בתוך סצנה צבאית תלושה זה מעבר לרפרור: זה ציטוט. ולעשות מהציטוט הזה את הפוסטר זה להגיד: כך צריך לקרוא את הסרט: כסאטירה על הקולנוע הישראלי והייצוגים שלה.
אלא שאנחנו חלשים באירוניה ולכן גם התווכחנו וגם איימנו וגם בחרנו בסרט לייצג אותנו. וזה אחלה כי בחרנו לאוסקר סרט על סרטים ישראלים שהולכים לאוסקר.
ואם הוא יזכה אז זה אומר שהאמריקנים קלטו את הבדיחה.


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אגדת המלך שלמה- מאחורי הקלעים ועוד.

פסח הגיע ואיתו "אגדת המלך שלמה", סרט אנימציה ישראלי חדש באורך מלא!


כדאי לעשות סדר: "אגדת המלך שלמה" אולי אינו הסרט הארוך הראשון שנעשה בישראל אבל הוא הסרט הראשון הארוך באנימציה קלאסית. כלומר, צוייר ידנית תמונה תמונה בטכניקה שניתן לקרוא לה "מסורתית". חנן קמינסקי, שהיה מרצה שלי בבצלאל, הוא מאושיות האנימציה הישראליות הבולטות. הוא גידל על ברכיו מאות סטודנטים והיה ממקימי המחלקה לאנימציה בבצלאל. סרטיו הארוכים פחות מוכרים בארץ אך זכו להצלחה בעולם, רובם כהפקות בלגיות.
"אגדת המלך שלמה" הוא סרט האנימציה הארוך הראשון שנתמך על ידי מיזם ירושלים ששם לו למטרה להפוך את ירושלים לבירת האנימציה של ישראל. הסרט גם מציג את ירושלים בימי מלכות שלמה וגם הופק בחלקו הגדול בירושלים על ידי אנימטורים ישראלים רבים ומוכשרים. בושמת אגיוף (השתקפויות, בלוג), היא אנימטורית צעירה שקיבלה בסרט זה את שרביט בימוי העיצוב ויצרה עולם שמאזן בין מראה עכשווי (וסגנון שמשלב עיצוב שטוח עם עומק בסגנון "Song of the sea") למראה איורי קלאסי-גראפי. הסיפור של אגדת המלך שלמה גם הוא מנסה מצד …

מי שרואה סנה בוער: נסיך מצריים - שוט קצר ונפלא

ג'יימס בקסטר האנימטור הנפלא כותב בבלוג שלו שלא הצליחו לכתוב דיאלוג משכנע בקטע בנסיך מצריים בו משה מספר לציפורה על התגלות הסנה הבוער. לכן הוא קיבל הנחיה לעשות זאת בפנטומימה ולפי ראות עיניו.
שימו לב לא רק לאקספרסיביות של משה אלא לתהליך שעובר על ציפורה. תהליך שנע מ"בעלי השתגע" דרך "מה ההשלכות של זה?" ועד השלמה.
"Here’s a first rough of Moses returning to tell his wife that he just spoke to God and she needs to have a little sit down. Previous attempts had been made to write dialogue for this scene but it never really worked so they asked me to just pantomime it. It’s the only scene I’ve ever been given with no time limit and the minimal direction of, “You know the situation, just animate something.”


רשומת אנימציה נוספת על משה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2017/04/MOSES.html

ובאותו עניין, על הרגע שאחרי, כותב המשורר אבישר הר שפי:

מִי שֶׁרוֹאֶה סְנֶה בּוֹעֵר

כִּי מִי שֶׁאוֹמֵר הִנֵּנִי
לֹא יָשׁוּב עוֹד אֶל בֵּיתוֹ
אֶל אִשְׁתּוֹ אֶל יְלָדָיו
לָתֵת חִבּוּ…

Have Heart - סיפורו של גיף במשבר קיומי (סרט קצר)

קבל לב.
סרטו של וויל אנדרסון מספר על דמות ברווז בגיף אינסופי שלא מוצאת טעם להמשיך. בדרך הוא עוסק בקיום של יצירה ברשת ובחייו של יוצר רשת.




על סרטו הקודם: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/06/LONGBIRD.html
ראיונות על הסרט:
https://www.shortoftheweek.com/news/will-anderson-interview 
https://vimeo.com/blog/post/have-heart

דיאלוג עם הבעלים של דיאלוג עם הכלבה

"דיאלוג עם הכלבה", שהתחיל כטור טקסטואלי בפייסבוק, קיבל לאחרונה גרסה מונפשת שנעשתה על ידי היוצר, האנימטור אופיר ששון. התוצאה היא סדרת רשת עצמאית ומצויינת.

דף הפייסבוק של דיאלוג עם הכלבה
רשומה נוספת על אופיר ששון ויצירותיו

הפרקים כולם:



מי אתה ואיך הגעת מאנימציה לכתיבה ובחזרה לאנימציה, זה היה התכנון מראש?


בדיאלוג עם הכלבה לא תוכנן שום דבר עד שלב מאוחר, כך גם עם הסידרה. אני אנימטור במקצועי, שעם השנים יותר ויותר נשאב לכתיבה על פני האנימציה עצמה. עם הזמן אנימציה נהיתה כלי מופשט יותר ויותר כדי לספר סיפור. זה לא התחיל כך, אבל זה מה שמסב לי הכי הרבה אושר וגאווה, לנסות לספר סיפור טוב, ואולי להצליח, והצורה צריכה להתאים אליו. הסידרה הגיעה משום תוכנית טלוויזיה בה זה היה אמור להיות פינה דלת תקציב. ניסיתי ליצור משהו שאוכל להפיק בשלושה ימי עבודה מקסימום, כך שהאנימציה היתה צריכה להיות מוגבלת במידה רבה, מבלי שזה יפגע אלא יוסיף, וזה אפשרי. זה היה אמור לפנות לקהל אחר, חדש, ובהתאמה נהיה מבוסס הומור ויזואלי, שונה מהדיאלוג. כאשר זה לא יצא לפועל מסיבות שאינן קשורות לתוכן ואינן ברורות, החלטתי בכל זאת…

ניושה (2012) - סיפור חיים

סבתה ניצולת השואה של לירן קפל השאירה אחריה יומן שבו תארה את סיפור השרדותה כילדה. לירן, יחד עם יעל דקל, שתיהן סטודנטיות לאנימציה בספיר, תרגמו קטע מיומנה לסרט אנימציה עטור פרסים שנדד ב-50 פסטיבלים בעולם.