דלג לתוכן הראשי

על תעודה: סיפורי גבורה ממלחמת ששת הימים

יחידת ההסרטה של צה"ל הכינה סרטוני אנימציה תיעודיים המספרים סיפורי גבורה ממלחמת ששת הימים, לרגל 50 שנה למלחמה. אחד הסיפורים הוא סיפור גבורתו של יעקב גרשפלד, אביה של נטע גרשפלד, בוגרת אנימציה במנשר. מנקודת המבט הכפולה שלה כאנימטורית וכבת היא מתארת את תחושותיה כלפי הסרט.



"כאנימטורית צפייה בסרטון מעלה מחשבות מורכבות, מבחינה אומנותית יש בו חלקים מופשטים ברמה של סרטון הדמיה שרואים בחדשות. עלתה בי מחשבה שאולי, לו הייתי אני אחראית על הסרטון הייתי מנסה להכניס בו את התחושות והרגשות שאני מדמיינת שעברו בראשו של אבי באותה סיטואציה לא פשוטה. אלו דברים שהייתי מדמיינת לפעמים כילדה: מה הוא חשב, איך הוא הרגיש כשירה בחייל הסורי, רגשות שאני לא יכולה לתאר או להבין אפילו. אומנם יש כמה רגעים בסרטון שבהם יש קלוזאפ על הפנים של החייל, שאמור לייצג את אבי (ואכן יש ביניהם דמיון קל) בהם הרגשתי כאילו אני יכולה להתחיל להבין את הקונפליקט והרגשות שאולי הרגיש אז, בתל פאחר. אני חושבת שגם עבורו לראות את זה בצורה ויזואלית ולא כסיפור שתומצת על גבי ספר נותנת פרספקטיבה שונה מעט. אחרי שצפיתי דברנו על כך, יש פרטים שהסרטון השמיט למשל, שהסיפור האישי הזה הפך לחלק ממסר ואג'נדה של צה"ל אותה הוא שואף להעביר לחיילים. אבי לא היה שותף בתהליך ההכנה של הסרטון ונודע לו עליו רק כשביקשו תמונה שלו כחייל, לכן לרגשות שלו באותו אירוע אין ייצוג. אבל, כפי שכתבתי, אולי הידע שלי והיכרותי עם הסיפור אפשרה לי להשליך פרשנות ורגשות על הדמות שאמורה לייצג את אבי במלחמת ששת הימים.


לפני כמה חודשים נתקלתי במכתבים שכתב אבי למשפחתו כשהיה חייל, חלקם במהלך מלחמות. הדהים אותי לראות כמה האדם שכתב אותם לא מזכיר את מי שאני מכירה כאבא שלי. לא רק צורת הכתב אלא ההתבטאות, השפה, המסורתיות שנשקפת בין השורות. אחרי שקראתי כמה מהם אמרתי לו שזה כאילו הוא היה אדם אחר, ותהיתי האם זה מכיוון שעברו כמה עשורים מאז, האם זה פער הדורות והתקופה, או שמא זו המלחמה ששינתה בו משהו. אולי הוא דווקא שינה משהו כשכתב את המכתבים הללו, כדי שלא ידאגו לו בבית. קשה לי לומר מה נכון או לא נכון פה, יש בי מעין גאווה שמישהו ראה לנכון להנציח את הסיפור שלו, את הבחירות והמעשים שלו באותן דקות/רגעים/שעות ולהעביר אותן הלאה (גם אם זה רק מכיוון שזה מתאים לאותה אג'נדה שאינני נכנסת כרגע למחשבה האם אני מסכימה אתה או לא). במיוחד לאור העובדה שאני אנימטורית וזה סרטון אנימציה, זה מדבר אלי.


צה"ל יצר את הסרטון הזה כחלק משישה סרטונים המייצגים ערכים אותם הוא רוצה לטפח בחייליו, כדרך לעורר דיון במפגש עם חיילים. סיפור הלחימה של אבי בתל פאחר הוא משהו שהכרתי מילדות, לא מכיוון שהוא סיפר לי אותו אלא כי ידעתי שהוא קיים בספר הגבורה שנמצא בבית הוריי וקראתי אותו מספר פעמים. כילדה הרגשתי שאני צריכה להתגאות בעובדה שאבא שלי מופיע בספר, עם תמונתו. וקיבל את אות הגבורה. כבוגרת אני מבינה שאותן שעות בהן אבי לחם בתל פאחר והאירועים שקרו לו במהלכן מורכבות יותר מאשר מציג הטקסט התמציתי בעמוד בספר הגבורה.  בצפייה ראשונה לא יכולתי שלא לחשוב "זה לא אבא שלי" או "זה ממש לא נשמע כמו אבא". בסוף הסרטון יש קלוזאפ על הפנים של החייל שמתמוסס לתמונה ישנה של אבי מימיו כחייל, ואולי ההתמוססות הזו מבטאת בצורה הכי טובה את האמביוולנטיות שלי כלפי הסרטון הזה: האם הוא מציג את הסיטואציה בשלמותה? האם זו מציאות מתועדת או ניצול של אירוע להעברת מסר? האם זה אבא שלי או רק דימוי שמתיימר לשאת את שמו. גם 'אבא' כשם הוא מושג מתעתע, מכיוון שהוא מייצג רק עבורי משמעות מסוימת ביחד לאדם שהוא אבי. עבור אנשים אחרים הוא 'גרי', או 'יעקב' או 'יעקובל'ה' ואולי גם חייל שפניו משורטטות בקווים כלליים ועיניו לא משקפות את אותו אדם שהיה אז והינו היום."

שאר הסרטונים נמצאים פה:  6X6 סרטים על מלחמת ששת הימים

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אגדת המלך שלמה- מאחורי הקלעים ועוד.

פסח הגיע ואיתו "אגדת המלך שלמה", סרט אנימציה ישראלי חדש באורך מלא!


כדאי לעשות סדר: "אגדת המלך שלמה" אולי אינו הסרט הארוך הראשון שנעשה בישראל אבל הוא הסרט הראשון הארוך באנימציה קלאסית. כלומר, צוייר ידנית תמונה תמונה בטכניקה שניתן לקרוא לה "מסורתית". חנן קמינסקי, שהיה מרצה שלי בבצלאל, הוא מאושיות האנימציה הישראליות הבולטות. הוא גידל על ברכיו מאות סטודנטים והיה ממקימי המחלקה לאנימציה בבצלאל. סרטיו הארוכים פחות מוכרים בארץ אך זכו להצלחה בעולם, רובם כהפקות בלגיות.
"אגדת המלך שלמה" הוא סרט האנימציה הארוך הראשון שנתמך על ידי מיזם ירושלים ששם לו למטרה להפוך את ירושלים לבירת האנימציה של ישראל. הסרט גם מציג את ירושלים בימי מלכות שלמה וגם הופק בחלקו הגדול בירושלים על ידי אנימטורים ישראלים רבים ומוכשרים. בושמת אגיוף (השתקפויות, בלוג), היא אנימטורית צעירה שקיבלה בסרט זה את שרביט בימוי העיצוב ויצרה עולם שמאזן בין מראה עכשווי (וסגנון שמשלב עיצוב שטוח עם עומק בסגנון "Song of the sea") למראה איורי קלאסי-גראפי. הסיפור של אגדת המלך שלמה גם הוא מנסה מצד …

מי שרואה סנה בוער: נסיך מצריים - שוט קצר ונפלא

ג'יימס בקסטר האנימטור הנפלא כותב בבלוג שלו שלא הצליחו לכתוב דיאלוג משכנע בקטע בנסיך מצריים בו משה מספר לציפורה על התגלות הסנה הבוער. לכן הוא קיבל הנחיה לעשות זאת בפנטומימה ולפי ראות עיניו.
שימו לב לא רק לאקספרסיביות של משה אלא לתהליך שעובר על ציפורה. תהליך שנע מ"בעלי השתגע" דרך "מה ההשלכות של זה?" ועד השלמה.
"Here’s a first rough of Moses returning to tell his wife that he just spoke to God and she needs to have a little sit down. Previous attempts had been made to write dialogue for this scene but it never really worked so they asked me to just pantomime it. It’s the only scene I’ve ever been given with no time limit and the minimal direction of, “You know the situation, just animate something.”


רשומת אנימציה נוספת על משה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2017/04/MOSES.html

ובאותו עניין, על הרגע שאחרי, כותב המשורר אבישר הר שפי:

מִי שֶׁרוֹאֶה סְנֶה בּוֹעֵר

כִּי מִי שֶׁאוֹמֵר הִנֵּנִי
לֹא יָשׁוּב עוֹד אֶל בֵּיתוֹ
אֶל אִשְׁתּוֹ אֶל יְלָדָיו
לָתֵת חִבּוּ…

Have Heart - סיפורו של גיף במשבר קיומי (סרט קצר)

קבל לב.
סרטו של וויל אנדרסון מספר על דמות ברווז בגיף אינסופי שלא מוצאת טעם להמשיך. בדרך הוא עוסק בקיום של יצירה ברשת ובחייו של יוצר רשת.




על סרטו הקודם: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/06/LONGBIRD.html
ראיונות על הסרט:
https://www.shortoftheweek.com/news/will-anderson-interview 
https://vimeo.com/blog/post/have-heart

דיאלוג עם הבעלים של דיאלוג עם הכלבה

"דיאלוג עם הכלבה", שהתחיל כטור טקסטואלי בפייסבוק, קיבל לאחרונה גרסה מונפשת שנעשתה על ידי היוצר, האנימטור אופיר ששון. התוצאה היא סדרת רשת עצמאית ומצויינת.

דף הפייסבוק של דיאלוג עם הכלבה
רשומה נוספת על אופיר ששון ויצירותיו

הפרקים כולם:



מי אתה ואיך הגעת מאנימציה לכתיבה ובחזרה לאנימציה, זה היה התכנון מראש?


בדיאלוג עם הכלבה לא תוכנן שום דבר עד שלב מאוחר, כך גם עם הסידרה. אני אנימטור במקצועי, שעם השנים יותר ויותר נשאב לכתיבה על פני האנימציה עצמה. עם הזמן אנימציה נהיתה כלי מופשט יותר ויותר כדי לספר סיפור. זה לא התחיל כך, אבל זה מה שמסב לי הכי הרבה אושר וגאווה, לנסות לספר סיפור טוב, ואולי להצליח, והצורה צריכה להתאים אליו. הסידרה הגיעה משום תוכנית טלוויזיה בה זה היה אמור להיות פינה דלת תקציב. ניסיתי ליצור משהו שאוכל להפיק בשלושה ימי עבודה מקסימום, כך שהאנימציה היתה צריכה להיות מוגבלת במידה רבה, מבלי שזה יפגע אלא יוסיף, וזה אפשרי. זה היה אמור לפנות לקהל אחר, חדש, ובהתאמה נהיה מבוסס הומור ויזואלי, שונה מהדיאלוג. כאשר זה לא יצא לפועל מסיבות שאינן קשורות לתוכן ואינן ברורות, החלטתי בכל זאת…

ניושה (2012) - סיפור חיים

סבתה ניצולת השואה של לירן קפל השאירה אחריה יומן שבו תארה את סיפור השרדותה כילדה. לירן, יחד עם יעל דקל, שתיהן סטודנטיות לאנימציה בספיר, תרגמו קטע מיומנה לסרט אנימציה עטור פרסים שנדד ב-50 פסטיבלים בעולם.