דלג לתוכן הראשי

על תעודה: סיפורי גבורה ממלחמת ששת הימים

יחידת ההסרטה של צה"ל הכינה סרטוני אנימציה תיעודיים המספרים סיפורי גבורה ממלחמת ששת הימים, לרגל 50 שנה למלחמה. אחד הסיפורים הוא סיפור גבורתו של יעקב גרשפלד, אביה של נטע גרשפלד, בוגרת אנימציה במנשר. מנקודת המבט הכפולה שלה כאנימטורית וכבת היא מתארת את תחושותיה כלפי הסרט.



"כאנימטורית צפייה בסרטון מעלה מחשבות מורכבות, מבחינה אומנותית יש בו חלקים מופשטים ברמה של סרטון הדמיה שרואים בחדשות. עלתה בי מחשבה שאולי, לו הייתי אני אחראית על הסרטון הייתי מנסה להכניס בו את התחושות והרגשות שאני מדמיינת שעברו בראשו של אבי באותה סיטואציה לא פשוטה. אלו דברים שהייתי מדמיינת לפעמים כילדה: מה הוא חשב, איך הוא הרגיש כשירה בחייל הסורי, רגשות שאני לא יכולה לתאר או להבין אפילו. אומנם יש כמה רגעים בסרטון שבהם יש קלוזאפ על הפנים של החייל, שאמור לייצג את אבי (ואכן יש ביניהם דמיון קל) בהם הרגשתי כאילו אני יכולה להתחיל להבין את הקונפליקט והרגשות שאולי הרגיש אז, בתל פאחר. אני חושבת שגם עבורו לראות את זה בצורה ויזואלית ולא כסיפור שתומצת על גבי ספר נותנת פרספקטיבה שונה מעט. אחרי שצפיתי דברנו על כך, יש פרטים שהסרטון השמיט למשל, שהסיפור האישי הזה הפך לחלק ממסר ואג'נדה של צה"ל אותה הוא שואף להעביר לחיילים. אבי לא היה שותף בתהליך ההכנה של הסרטון ונודע לו עליו רק כשביקשו תמונה שלו כחייל, לכן לרגשות שלו באותו אירוע אין ייצוג. אבל, כפי שכתבתי, אולי הידע שלי והיכרותי עם הסיפור אפשרה לי להשליך פרשנות ורגשות על הדמות שאמורה לייצג את אבי במלחמת ששת הימים.


לפני כמה חודשים נתקלתי במכתבים שכתב אבי למשפחתו כשהיה חייל, חלקם במהלך מלחמות. הדהים אותי לראות כמה האדם שכתב אותם לא מזכיר את מי שאני מכירה כאבא שלי. לא רק צורת הכתב אלא ההתבטאות, השפה, המסורתיות שנשקפת בין השורות. אחרי שקראתי כמה מהם אמרתי לו שזה כאילו הוא היה אדם אחר, ותהיתי האם זה מכיוון שעברו כמה עשורים מאז, האם זה פער הדורות והתקופה, או שמא זו המלחמה ששינתה בו משהו. אולי הוא דווקא שינה משהו כשכתב את המכתבים הללו, כדי שלא ידאגו לו בבית. קשה לי לומר מה נכון או לא נכון פה, יש בי מעין גאווה שמישהו ראה לנכון להנציח את הסיפור שלו, את הבחירות והמעשים שלו באותן דקות/רגעים/שעות ולהעביר אותן הלאה (גם אם זה רק מכיוון שזה מתאים לאותה אג'נדה שאינני נכנסת כרגע למחשבה האם אני מסכימה אתה או לא). במיוחד לאור העובדה שאני אנימטורית וזה סרטון אנימציה, זה מדבר אלי.


צה"ל יצר את הסרטון הזה כחלק משישה סרטונים המייצגים ערכים אותם הוא רוצה לטפח בחייליו, כדרך לעורר דיון במפגש עם חיילים. סיפור הלחימה של אבי בתל פאחר הוא משהו שהכרתי מילדות, לא מכיוון שהוא סיפר לי אותו אלא כי ידעתי שהוא קיים בספר הגבורה שנמצא בבית הוריי וקראתי אותו מספר פעמים. כילדה הרגשתי שאני צריכה להתגאות בעובדה שאבא שלי מופיע בספר, עם תמונתו. וקיבל את אות הגבורה. כבוגרת אני מבינה שאותן שעות בהן אבי לחם בתל פאחר והאירועים שקרו לו במהלכן מורכבות יותר מאשר מציג הטקסט התמציתי בעמוד בספר הגבורה.  בצפייה ראשונה לא יכולתי שלא לחשוב "זה לא אבא שלי" או "זה ממש לא נשמע כמו אבא". בסוף הסרטון יש קלוזאפ על הפנים של החייל שמתמוסס לתמונה ישנה של אבי מימיו כחייל, ואולי ההתמוססות הזו מבטאת בצורה הכי טובה את האמביוולנטיות שלי כלפי הסרטון הזה: האם הוא מציג את הסיטואציה בשלמותה? האם זו מציאות מתועדת או ניצול של אירוע להעברת מסר? האם זה אבא שלי או רק דימוי שמתיימר לשאת את שמו. גם 'אבא' כשם הוא מושג מתעתע, מכיוון שהוא מייצג רק עבורי משמעות מסוימת ביחד לאדם שהוא אבי. עבור אנשים אחרים הוא 'גרי', או 'יעקב' או 'יעקובל'ה' ואולי גם חייל שפניו משורטטות בקווים כלליים ועיניו לא משקפות את אותו אדם שהיה אז והינו היום."

שאר הסרטונים נמצאים פה:  6X6 סרטים על מלחמת ששת הימים

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מאמרי וידאו מומלצים 2017

מאמרי הוידאו של 2017! איזה כיף זה מאמרי וידאו. למה לכתוב על קולנוע אם אפשר להסביר ולהדגים באותו הזמן? אמנם השנה נסגר אחד הערוצים הבולטים שעסקו במאמרי וידאו קולנועיים "Every frame a painting" אך הוא השאיר אחריו ערוצים מקבילים טובים לא פחות. הנה כמה מאמרי שעשו לי את השנה. אני לא מצפה שתוכלו לראות את כולם ולכן תמצתתי את נושאי הסרטונים כדי שתוכלו לבחור בעצמכם.
נתחיל בדן הרמון, אולי אישיות השנה. אמנם ריק ומורטי איתנו כבר זמן מה אבל התסריטאי והיוצר הזה מהווה מופת לאדם שגם כותב קומדיות מצוינות ופרועות וגם לא מטריד מינית! מעבר לזה יש לו הבנה מעמיקה בסטוריטלינג, אפיון דמויות ומסע הגיבור, הבנה שבאה לידי ביטוי בסרטונים אלו. למעמיקים כדאי לשוטט גם כאן: http://channel101.wikia.com/wiki/Dan_Harmon כמות גדולה של הרצאות התקיימו בישראל השנה על הסדרה במקומות שונים ובהקשרים שונים מפנטזיה ועד כלכלה עד שלפעמים נדמה שזו אינה סדרה אלא חומר לעבודות סמנריוניות.


אחד המקורות הפוריים בנושאי קולנוע ברשת, אתר NOFILMSCHOOL (כי כשיש רשת מי צריך ללמוד קולנוע? כביכול), סוקר את מאמרי הוידאו שהוא אהב השנה: http…

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

CUPHEAD משחק בסטייל אנימציה קלאסית

המשחק CUPHEAD (ראש-ספל) מתאר מסע הרפתקאות של שני ראשי ספל בעקבות התערבות כושלת עם השטן.
לא רק שהמשחק מאופיין בסגנון האנימציה של האחים פליישר אלא שהוא גם נעשה באותה הטכניקה! מצוייר על נייר וצבוע ידנית (רק צביעת הדמויות בפוטשופ) והרקעים בצבעי מים. התוצאה באמת מקסימה ונאמנה למקור ההשראה:



לקניה: http://store.steampowered.com/app/268910/Cuphead/
אתר המשחק: http://www.cupheadgame.com/ המשחק נוצר על ידי סטודיו MDHR. 11 דקות מהמשחק:


המשחק מורכב מהתייחסויות ליצירות אנימציה קלאסיות מ"עצים ופרחים" של דיסני, דרך "מיקי בארץ המראה" ועד בטי בופ, פליקס החתול ופופאי.

עדכון: המשחק השיג מליון הורדות בשבועיים. הוא מצליח ואהוב ביותר, גם אם קשה מאוד לנצח אותו.

הרצאה על תהליך האנימציה:

ההשפעות על קאפהד:






מומלץ: הבלוג של האנימטור ג'ייק קלארק.









קרטון קלאסי אחד מיני רבים שמהווים השראה למשחק: ילדי הנעל, של האחים פליישר

יונתן וסרמן: מלא יצירות מנסות להעלות נוסטלגיה למשהו שהקהל עצמו לא חווה. מה שיפה בקאפהד זה שהוא משחק עם הרעיון של נוסטלגיה,. הוא מסתכל על הסרטים הישנים מנקודת מבט של ריחוק. …

דרדסים- הכפר האבוד או: דרדסית בעמק פדלחוש

מחשבה בעקבות "דרדסים- הכפר האבוד" 2017
דרדסית היא אולי החולשה הגדולה ביותר של מותג הדרדסים. היא סמל לתוכן לילדים שבו הגיבורים הם גברים בעלי תכונות עשירות ומגוונות ודמות נשית גנרית. מלבד להיות נקבה, אין לה באמת אישיות אופינת. לכאורה.
הדבר הנכון ביותר הוא כשנותנים לך דרדס לעשות ממנו דרדסלימונדה. ולכן היוצרים של הסרט קפצו למים והציגו את השאלה בגלוי בתחילת הסרט החדש: מה האופי של דרדסית, מעבר להיותה "לא בן"? זוהי נקודת המוצא של הסרט שבעקבותיו דרדסית יוצאת למסע גילוי של הצדדים השונים באישיותה.
זוהי החלטה הגיונית מאוד כי היא עונה על שני צרכים: גם מצילה מותג מהמיזוגניה הסמויה שלו וגם פותחת את עצמה בפני קהל יעד חדש של צרכניות שרוצות בובות וצעצועים עם מיתוג לבנות.

*ההמשך מכיל ספוילר*
בסרט, דרדסית מגלה כפר סודי שבו כולן דרדסים נשים. הן בעלות תכונות מגוונות אך נראות כקהילה שבטית, פראית, כמעט פרימיטיבית בייצוג שלה. הקהילה הזו מנוהלת על ידי ערבה, סוג של דרדס-אמא רק חסרת אישיות. העניין הוא שלא רק שחברת הדרדסיות היא על טהרת הנשים, אלא שהן לא יודעות בכלל מהו דרדס בן. המפגש הזה בין…

- SCORPION DAGGER - קליפ חדש וגיפים פארודיים על אמנות הרנסנס

"אנשים מצלמים זה את זה כדי להוכיח שהם באמת קיימים."

זה זמן מה ש SCORPION DAGGER (ג'יימס קאר) מוציא ממים וגיפים הזויים המבוססים על ציורים קלאסיים.
עכשיו גם בקליפ חדש ומוצלח מאוד של THE DIG:


אתר היוצר עם כמויות של גיפים: http://www.scorpiondagger.com/
פייסבוק: https://www.facebook.com/jameskerrscorpiondagger







סצנות שלא תראו: חדי קרן.





למה באמת אין חדי קרן?