דלג לתוכן הראשי

הכל. דיוויד אוריילי ונקודת המבט קצרת-הַרוֹאי

מה קורה כשדיוויד אוריילי משחק את עצמו אלוהים? מה קורה כשהוא מנסה לברוא משחק מחשב שבו אתה יכול להיות הכל? "הכל" זה משחק חדש שאוריילי עבד עליו במשך 3 שנים.
זהו הטריילר למשחק שמלווה במונולוג של הפילוסוף אלן ווטס ויכול להחשב גם כסרט קצר או וידאו ארט.


Everything

מבחינתי דיוויד הוא אחר היוצרים הטובים ביותר שחיים כיום והוא נע בין פלטפורמות ומדיומים בצורה מרשימה. הוא יוצר משחקים, סרטים ויצירות אינטרקטיביות מאתגרות.
עם הזמן תפיסת העולם שעולה מסך היצירות שלו מתגבשת ונעשית לשלמה יותר ומאתגרת. הוא לא מספר סיפור, אלא יוצר חויה שבאמת מאתגרת את התודעה ברמה הפילוסופית, הנרטיבית והעיצובית. אם הייתי צריך לתת לזה שם הייתי מכנה זאת אקזיסטנציאליזם עתידני שכן הוא מרחיב את גבולות הווה והחויה האנושית ל... ובכן... הכל. במובן מסויים הוא מנהל דיאלוג עם הסרט "המפגש" שמציג דרך חדשה ליציאה מה"אני" ונקודת המבט הצרה שלו.

במשחק הזה אתה יכול להיות הכל, מפלנטה ועד מולקולה. המשחק צפוי לצאת בקרוב וניתן כבר לקניה מראש.

"'Everything' is an interactive experience where everything you see is a thing you can be, from animals to planets to galaxies and beyond. Travel between outer and inner space, and explore a vast, interconnected universe of things without enforced goals, scores, or tasks to complete. 'Everything' is a procedural, AI-driven simulation of the systems of nature, seen from the points of view of everything in the Universe."

אלן ווטס מתוך הטריילר:
"כאשר אנו בוחנים את מחזור הדם שלנו תחת מיקרוסקופ אנו רואים שיש חתיכת קרב שמתרחש – כל מיני מיקרואורגניזמים אוכלים אחד את השני – ואם נוּקסם יתר על המידה עם ההתבוננות שלנו על מחזור הדם דרך המיקרוסקופ, אנו נתחיל לקחת צדדים - דבר שיהיה קטלני - מכיוון שהבריאות של האורגניזם שלנו תלויה בהמשכיות הקרב הזה. במילים אחרות, מה שהוא קונפליקט ברמת-סדר אחת של הגדלה, הוא הרמוניה ברמה אחרת.
והאם ייתכן שאנו, עם כל הבעיות שלנו: נוירוזות, מחלות, שערוריות פוליטיות, מלחמות, עינויים וכל מה שמתרחש בחיים האנושיים, שהם אכן מצב של קונפליקט, אך שניתן לראות בפרספקטיבה רחבה יותר כמצב של הרמוניה..." ~ אלן ווטס

דף פייסבוק עם תרגומים לאלן ווטס: https://www.facebook.com/alanwatts.il/posts/516280135120461 


המונולוג הזה של ווטס מאיר יכול להאיר באור חדש את הסרט הקודם של אוריילי "העולם החיצון".


Everything

נספחים:

*שמתם לב שהלוגו מכיל מגן דוד?

*על המשחק הקודם שיצר, "הר", כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/01/blog-post.html 

*משחקים אינסופיים מעניינים אתכם? NO MAN'S SKY הוא משחק יומרני אחר שחטף תגובות שליליות ברובן:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על סטוריטלינג - אמנות הסיפור

על סטוריטלינגמאמר ובסופו לינקים, סרטים  ומחשבות.
סטוריטלינג זה המצאה חדשה. היו סיפורים בעבר כמובן, היו אנשים שסיפרו אותם, היו אנשים שהיו מצויינים בזה ואפילו ידעו לתאר את החויה ואת האמנות שבזה אבל סטוריטלינג כמילת-על שחורגת הרבה מעבר לאמנות הסיפור היא חדשה יחסית. מהו המובן החדש של סטוריטלינג? אתאר את נקודת המבט שלי: אנחנו חיים בעולם גלובלי וסיפורים שהיוו אמצעי של תרבויות שונות להנחיל משמעות והקשר לאדם הפרטי ולחברה הגיעו לשיא מסוים עם התפתחות מודעות אקדמית ומקצועית בנוגע לאמנות הסיפור. הספר של ג'וזף קמפבל "הגיבור בעל אלף הפרצופים", יחד עם כמויות המדריכים בנוגע לכתיבת תסריט ומבנה סיפור, עשו מה שמבט-על עושה: מחפש, מזהה וממפה תבניות ודפוסים חוזרים.
המצוד אחר תבניות נועד לשרת הן יוצרים, הן את המבקרים ואנשי המחקר שמנסים להפשיט את האמנות כצפרדע מתה כדי לברר באמצעותה אודות התרבות האנושית והן לקהל הרחב שמנסה לפענח את המניפולציה שמופעלת עליו ( אולי מתוך אשליית שליטה במימד המטלטל על מנת להשאיר את המימד הבידורי). מנקודת מבט היוצרים, כשאנחנו מדברים על תבניות בעולם הסיפור, אנחנו מציפים …

אני מין- קליפ שיצר יובל הקר, בצלאל 2017

שני סרטים בעלי אופי מיני (אבל מאוד אנימטיבי).
השיר "אני מין" של אלון עדר זכה לקליפ פרובוקטיבי ומצויין של בוגר תקש"ח בבצלאל יובל הקר.




"הצורך של איוון" הוא סרט מיני גם הוא המתאר את התבגרותו המינית של איוון, שוליית אופים צעיר.
יצרו: לוקאס סוטר, מנואלה לונברגר וורוניקה מונטנו.


עיצובים של הסרט:


ארץ המתים- הערפד של דריה כהן

דריה כהן סיימה את שנקר (2017) ולקחה את פרויקט הגמר שלה צעד נוסף הלאה. בפרויקט היא לקחה שיר שמאוד אהבה ונבנה בהדרגה עם דמויות וסיפור עד שהפך ל"THE NIGHT". אבל כשזה הסתיים היא החליטה לשדרג את הפרוייקט לקליפ מלא.

ומה שהכי יפה זה שהיא גם חולקת את תהליכי העבודה שלה.

ערוץ יוטיוב:
https://www.youtube.com/channel/UCV2Q52sQybDj3IJV_gz3WVQ

ערוץ וימאו:
https://vimeo.com/user29238244

אנימטיק וראף:

אנימציה בתהליך:





הפרויקט המקורי:

קולנוע 2017 ועוד מאמרים חדשים על קולנוע בעברית (ושלגיה חוגגת 80)

בזמן שאני מפנטז לעשות מאמר וידאו הנה מגיעים חומרים עיוניים חדשים בעברית ובאיכות גבוהה!
היום יצא גליון חדש של מגזין קולנוע: https://www.kolnoa.org/kolnoa2017 עם כמה מאמרים על אנימציה ששווה לקרוא. על אנימציה ישראלית, על על אנימציה יפנית ועל הגיוון העכשווי באנימציה.
המגזין ניתן לקריאה גם כאן:


בנוסף יצא מאמר וידאו ראשון של אתר שורה ראשונה: ניתוח תנועות המצלמה בסרט "מי מפחד מהזאב הרע".
נוצר עבור "שורה ראשונה" (http://www.frontrow.co.il)
יוצרים: יובל יפת ופבלו אוטין.

אחד המאמרים במגזין קולנוע הוא לכבוד 80 שנה לשלגיה: https://www.kolnoa.org/blank-2/2017/07/30/%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
ואולי זה המקום להציג שני ספרים על העשיה של שלגיה:


שפם- סרט קצר על אגו גברי

אחד הסרטים החמודים שיצא לי לראות השנה באנימיקס: שפם. סרטה הקצר של אנני אוג'ה.




חור מפתח, לופ קצר ומקסים שלה: