דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2017

יונתן טל- Mr. Carefree Butterfly וקלארט 2017

סקירת בוגרי קלארט בשנים הקודמות: 20162015
יונתן טל, ישראלי ואנימטור מצויין שסיים עכשיו את לימודיו בקלארט מציג את סרט הגמר שלו:
Mr. Carefree Butterfly (מר פרפר חופשי)
יונתן לא מתחמק מדיאלוגים ויוצר זו הפעם השלישית דרמה אנושית רגשית מאוד עם נגיעות אוטוביוגרפיות.



משקל יתר
תרגיל קצר שעשה, ישראלי מאוד ונהדר!


סרטיו הקודמים:





עוד של יונתן מהבלוג שלו:


שאר סרטי קלארט 2017 נמצאים פה:
https://vimeo.com/channels/calartscharanimfilms2017

ששש!
של סמנתה מורר.


אלכס אביגימיאן: צעדים.
וינסטון של ארם סרקיסיאן. מעוצב יפהפה אבל מהדהד חזק מדי את "האיש ביער" הנהדר משנה שעברה...

El Empleo ועוד סרטים סימבוליים

סרטים שמוזר שלא העליתי מזמן.
"העבודה" הוא סרט שדי סלדתי ממנו בהתחלה כי הוא גימיקי. יש לו רעיון אחד מצויין וזהו. עם הזמן למדתי להעריך אותו יותר ויותר. העולם שהוא בנה, עם הבדיחות הקטנות, מחזיק גם צפיה שניה ושלישית וממשיך הלאה ואולי פשוט כי הוא נוגע לחיים של כולנו.
הסרט שייך לסוגת הסרטים שבסיסם עולם עם חוקיות מיוחדת. סרטים כאלו הם לרוב סימבוליים מאוד באופן כזה שהמטפורה באה על חשבון הדמויות והעלילה. הסרט הזה הוא דוגמה לאיך בכל זאת אפשרי לעשות סרטים סימבוליים טובים.



מאחורי הקלעים:

סרטים סימבוליים אחרים:
WIND. של רוברט לואבל.


BALANCE הוא סרט גרמני זוכה אוסקר על עולם דיסטופי שבו כולם תלויים בכולם. נוצר על ידי התאומים כריסטוף וולפגאנג לאונשטיין.

דרדסים- הכפר האבוד או: דרדסית בעמק פדלחוש

מחשבה בעקבות "דרדסים- הכפר האבוד" 2017
דרדסית היא אולי החולשה הגדולה ביותר של מותג הדרדסים. היא סמל לתוכן לילדים שבו הגיבורים הם גברים בעלי תכונות עשירות ומגוונות ודמות נשית גנרית. מלבד להיות נקבה, אין לה באמת אישיות אופינת. לכאורה.
הדבר הנכון ביותר הוא כשנותנים לך דרדס לעשות ממנו דרדסלימונדה. ולכן היוצרים של הסרט קפצו למים והציגו את השאלה בגלוי בתחילת הסרט החדש: מה האופי של דרדסית, מעבר להיותה "לא בן"? זוהי נקודת המוצא של הסרט שבעקבותיו דרדסית יוצאת למסע גילוי של הצדדים השונים באישיותה.
זוהי החלטה הגיונית מאוד כי היא עונה על שני צרכים: גם מצילה מותג מהמיזוגניה הסמויה שלו וגם פותחת את עצמה בפני קהל יעד חדש של צרכניות שרוצות בובות וצעצועים עם מיתוג לבנות.

*ההמשך מכיל ספוילר*
בסרט, דרדסית מגלה כפר סודי שבו כולן דרדסים נשים. הן בעלות תכונות מגוונות אך נראות כקהילה שבטית, פראית, כמעט פרימיטיבית בייצוג שלה. הקהילה הזו מנוהלת על ידי ערבה, סוג של דרדס-אמא רק חסרת אישיות. העניין הוא שלא רק שחברת הדרדסיות היא על טהרת הנשים, אלא שהן לא יודעות בכלל מהו דרדס בן. המפגש הזה בין…

ממשה עד משה

האם ניתן להשליך את התבנית ההוליוודית על התורה? הנסיון של דרימוורקס ב"נסיך מצריים" די עבד: מצאו "גיבור" ש"עובר תהליך", בורח וחוזר כדי להציל את עמו תוך התמודדות עם עברו וזהותו. אבל התורה עצמה, הסיפור הכולל, מכיל הרבה יותר אירועים והרבה יותר דמויות. עם זאת מבנה שלוש המערכות כן נראה הולם:
אנחנו מתחילים באקספוזיציה שנמשכת לאורך ספר בראשית, מגיעים לנקודת מפנה בספר שמות שבה הכל משתבש והעם שאמור לרשת את הארץ מושפל והופך לעם של עבדים. בדרך לא דרך העם המושפל מוציא מתוכו מושיע לא רגיל, דווקא כזה שגדל מחוץ לתנאי העבדות, פריבילג וזר. המסע לשחרור ממשיך וממשיך במדבר עד לדברים שם אנחנו מקבלים את הטוויסט האחרון והמפתיע: כל מי שעבר את המסע כמעט לא יזכה להגיע ליעד. הסיפור יסתיים בזה שהסיפור יסתיים, כלומר, יערך, יסופר, יסוכם ויועבר לדורות הבאים. והסוף: סוף פתוח. הכי פתוח שאפשר. כמו דמות שצועדת לעבר מסך לבן החומש מסתיים בהפתעה עם עם שנגאל אך מת במדבר וצאצאיו מובלים על ידי מנהיג חדש לעבר הלא נודע.
פייד אאוט.

ואם מדברים על משה: תרגיל קצר ממנשר שכתוב ומשוחק חכם. מונולוג קצר בסט…

זרים- אונטולוגיה חדשה של LNWC

"זרים" זהו קובץ סרטי האנימציה השני מבית LATE NIGHT WORK CLUB. הוא לא מושלם כמו הראשון אבל יש בו הברקות רבות ובייחוד שני הסרטונים ששיבצתי פה שהראשון בהם "שלום, זר" של קירסטן לפור הפך לסרטון ויראלי מטורף שמשתמש בארוטיקה עדינה ואנימציית דמות רויית ניואנסים כדי להגיד הרבה מאוד על אשליית הייחודיות שלנו ועל אינטימיות.
סרט חובה שצריך לשוב אליו כשרוצים להעריך את הכוח שיש במדיום של האנימציה.




"יום רביעי עם גודאר" גם הוא נהדר. עם עיצוב מיוחד ופורמט מסך ריבועי הסרט מתאר דמות המחפשת את אלוהים אחר צהריים שלם.


ואולי עדיף פשוט לראות את האונתולוגיה המלאה שלפניכם, "זרים":


השווריל המגוון של קירסטן:

סיפור חדש עתיק יומי- מאמר חדש בפנקס

הגורילאז- קליפ חדש ב360 'בית הרוחות'

ג'יימי היולאט מציג קליפ חדש ומוצלח של הגורילאז. בשתי גרסאות: מציאות מדומה 360 ורגיל.
הם שוברים כאן חוק לא כתוב של VR לפיו לא עושים קאטים. האם זה עוד? לדעתי ועוד איך. זה אפילו פותר בעיה אחרת על הדרך. כשאין קאטים אתה חושש להפסיד מידע חשוב כל הזמן בVR ודווקא פה בגלל שיש עריכה אתה פחות לחוץ ויותר נשאב לחויה.
תהנו!


בגרסת 360 מומלץ לצפיה בנייד, בטבלט או במשקפי VR. פרויקט משותף עם גוגל ספוטלייט שהביאו לכם את הקליפ המועמד לאוסקר "PEARL".


הכל. דיוויד אוריילי ונקודת המבט קצרת-הַרוֹאי

מה קורה כשדיוויד אוריילי משחק את עצמו אלוהים? מה קורה כשהוא מנסה לברוא משחק מחשב שבו אתה יכול להיות הכל? "הכל" זה משחק חדש שאוריילי עבד עליו במשך 3 שנים.
זהו הטריילר למשחק שמלווה במונולוג של הפילוסוף אלן ווטס ויכול להחשב גם כסרט קצר או וידאו ארט.




מבחינתי דיוויד הוא אחר היוצרים הטובים ביותר שחיים כיום והוא נע בין פלטפורמות ומדיומים בצורה מרשימה. הוא יוצר משחקים, סרטים ויצירות אינטרקטיביות מאתגרות.
עם הזמן תפיסת העולם שעולה מסך היצירות שלו מתגבשת ונעשית לשלמה יותר ומאתגרת. הוא לא מספר סיפור, אלא יוצר חויה שבאמת מאתגרת את התודעה ברמה הפילוסופית, הנרטיבית והעיצובית. אם הייתי צריך לתת לזה שם הייתי מכנה זאת אקזיסטנציאליזם עתידני שכן הוא מרחיב את גבולות הווה והחויה האנושית ל... ובכן... הכל. במובן מסויים הוא מנהל דיאלוג עם הסרט "המפגש" שמציג דרך חדשה ליציאה מה"אני" ונקודת המבט הצרה שלו.

במשחק הזה אתה יכול להיות הכל, מפלנטה ועד מולקולה. המשחק צפוי לצאת בקרוב וניתן כבר לקניה מראש.
"'Everything' is an interactive experience where everything you see is a…

קול קורא: אנימרקט ועוד

לעשות אנימציה בארץ זה לא קל ודווקא לכן חשוב להיות קשובים לכל הזדמנות שנקרית בדרך. יוזמות חדשות צצות מדי פעם והמגמה הכללית היא ליצור הכרה בייחודיות של אנימציה ובצרכים ההפקתיים שלה יחד עם הבנה הולכת וגוברת של דרכי מימון והפקה ששונים לא פעם מקולנוע מצולם. קול קורא חדש שיצא לאחרונה הוא של אנימרקט, יוזמה חדשה מבית קופרו. קרן קופרו בדרך כלל עוסקת בסרטים תיעודיים אבל היא מתרחבת גם להפקות אנימציה. הקול קורא פונה ליוצרים ומציע חממה ומפגשים עם משקיעים. כרגע ההגדרות מאוד פתוחות מתוך רצון לתת הזדמנות ליוצרים להתבטא ולהפתח לרעיונות שהם מביאים איתם. הפרטים בהמשך הרשומה
אחרי קולות קוראים נוספים, הזדמנויות ופסטיבלים לאנימציה תוכלו לעקוב בדף הפייסבוק "פסטיבלי אנימציה":
https://www.facebook.com/groups/104810612950893/?fref=ts
מומלץ גם לעקוב בדפי האיגודים השונים: איגוד מקצועות האנימציה: https://www.facebook.com/groups/animationunion/?fref=ts https://www.facebook.com/directorsegud/?ref=ts&fref=ts איגוד הבמאים https://www.facebook.com/tasritaim/?ref=ts&fref=ts איגוד התסריטאים https://www.fac…

סימור - סרט הגמר של רונלי נמט

"סימור" של רונלי נמט. מנשר 2015.
את רונלי אני מכיר מאז שהתחלתי ללמד במנשר. יוצרת עם עולם מונפש עשיר ואפל שלא מפחדת לגעת בצורה הומוריסטית במוות, שואה, אלימות וייסורי נפש. היא יצרה במהלך הלימודים סרטים מטרידים מאוד שעמדו בניגוד מוחלט למה שנראה היה לעין. בסרט הגמר שלה "סימור" לעומת זאת ניתן למצוא דווקא אנושיות וחצי נחמה. הסרט מתחיל בסימור, שמואס בחייו אך מקבל הזדמנות מיוחדת.
קבלו את סימור:



הדמות של סימור מבוססת בחופשיות על סימור גלאס, דמותו של סלינג'ר ב"יום נפלא לדגי הבננה".


אתר: http://www.ronleenemeth.com/


















מרלין מסביר מה זאת אהבה

אחד הקטעים היפים והמרגשים ביותר באחד הסרטים הפחות מוערכים של דיסני.
מרלין הקוסם רוצה שהמלך (העתידי) ארתור יגדל על ערכי המדע והיצירה בתקופה של חושך, אמונות טפלות והפקרות. שלטונית. זה משעשע שדווקא הקוסם דוגל בערכים מדעיים ואת יכולותיו המאגיים הוא מנצל כאמצעי לצורכי חינוך והוראה שעוסקים בעולם הממשי.
בסצינה זו מרלין מגלה שיש דברים שגם הוא, מנקודת מבטו האינטלקטואלית-מדעית, לא מצליח להכיל. כמו אהבה.


כמה רגש הם הצליחו להכניס פה לדמות שמקבלת בערך חמש דקות מסך...

פירוק בימוי הסצנה:
פה http://www.michaelspornanimation.com/splog/?p=1733 
ופה חלק ב http://www.michaelspornanimation.com/splog/?p=1743




חתיכת תסריט דרך http://afilmla.blogspot.co.il/ :



רישומים של פראנק תומאס