האבולוציה של ג'עפר וקרואלה

האבולוציה של ג'עפאר וקרואלה דה-וויל. מתוך הבלוג של אנדרס דז'ה, אנימטור בכיר בדיסני. The Evolution of Jafar:


לפני שאתחיל במה שאנדרס כתב, קשה להתעלם מההשפעות של זיגזג הרשע מ"הגנב והסנדלר", הסרט הלא גמור המונומנטלי של ריצ'ארד ווילאמס (אנימטור של רוג'ר ראביט). זיגזג נראה ממש כמו הכלאה בין הג'יני לג'עפאר. משום מה אנדרס לא מתייחס לזה כל כך...






אנימטורים ענקיים עבדו על אלדין: ג'יימס בקסטר, אריק גולדברג, אנדרס דז'ה ועוד. כל אחד מהם עמד וחיכה לראות מה הוא יקבל לעבוד עליו.
הכי משעשע היה האנימטור שגילה שהוא צריך להנפיש... שטיח. למזלנו הוא הוציא ממנו את המיטב.
אנדרס קיבל לעבוד על ג'עפאר שעבר הרבה גלגולים עד שהתפתח לדמות כפי שאנו מכירים אותה.
הוא לא ממש רצה את ג'עפאר, למעשה. הוא פחד שג'עפאר ייעלם תחת הווירטואוזיות האישיותית והקו הזורם של הג'יני.
הוא התלבט: האם לתת לו תנועות מוגזמות שימשוך תשומת לב או דווקא לתת לו אישיות נוקשה שתבלוט דווקא בשונותה.
עם הזמן הוא גילה שככל שג'עפאר היה זומם ותחכן כך הוא נהיה יותר מעניין. עדיין, עם זאת, היו מספיק מקומות להגזים אותו ולהביא אותו למצבי קיצון כמו כאשר הוא מתחפש לקבצן אבל הבסיס שלו הוא רעב לא ממומש לכוח ותסכול עמוק.

עיצובים ראשוניים:






עיצוב יפה של דאן ג'יפס:


סקיצה של הבמאי ג'ון מוסקר שמתחברת יפה לקולו של השחקן.




עיצובים ראשוניים של אנדרס. הגבות שונו כיוון שלא התאימו.




המיקום של הפה של ג'עפאר כל כך נמוך בראש נתן לו חופש תנועה אלסטי מאוד למגוון של הבעות.




הידוק של כמה הבעות:


כמה ראליסטיות וכמה קרטוניות הידיים? שלא יהיו ידיים שאתה רוצה לגעת בהן...


קלינאפ ראשון. מתקדם אבל מורכב מדי בשביל הסגנון של הסרט.


פוזות של ג'ין גילמור:




צמצום של המבנה, אך עדיין לא מספיק מסוגנן.


מאושר:


וקלינאפ:


וויל פין באיור:


מודל שיט:






המטה של ג'עפאר:


רישום נוסף של אנדרס:





ג'ונתן פרימן, הקול ג'עפאר:




שיח אנימטורים על אלדין:


ועל קרואלה דה-וויל:


האחראי עליה היה מארק דיוויס.
אלו הן סקיצות ראשונות של ג'אנט ואנה גרהם ג'ונסון המושפעות מאיורי הספר 101 דלמטים:





איור מקורי מהספר:


מארק המשיך משם, מחפש סגנונות תסרוקת וביגוד שונים:










זהו ציור המפתח.




רפרנס של שחקניות.

סצנה חריפה של קרואלה. "אולי הגזמתי בקריקטורה שלה? היא בולטת מדי לעומת הדמויות האחרות" תהה מארק ואילו אנדרס ענה לו "לא! ואולי האנימטורים האחרים היו צריכים ללכת יותר רחוק..."










מודל צבע




ולסיום, קצת התפתחויות של אמא גותל מפלונטר.
כתבתי עליה גם כאן: http://shulyathakosem.blogspot.co.il/2011/03/blog-post_12.html

by Shiyoon Kim


by Lauren Airriess


by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim




by Jin Kim
by Shiyoon Kim
by Shiyoon Kim
by Shiyoon Kim
by Shiyoon Kim
by Shiyoon Kim


by Glen Keane


by Glen Keane






by Byron Howard
by Byron Howard
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim

by Jin Kim
studies by Jamaal Bradley
by Jin Kim



תגובות