יין, סלט ושיחה על הלחנת סרטים

"יין וסלט" סרט הגמר של בתאל לויאני, ספיר 2013.
סיפור אהבה מחוייך באיטליז פריזאי.



אני מנצל את הסרט הזה כדי לברר כמה דברים לגבי הלחנת פסקול ולכן פניתי למלחינים של הסרט: אנדרס רפפורט ומיכל גבעון.


דבר ראשון כמה שאלות טכניות. מתי מתחיל שיתוף הפעולה עם המלחין? ומהם השלבים השונים של גרסאות הסאונד?

בגדול זה מאוד משתנה, כל פרויקט הוא עולם אחר. זה תלוי בבמאי ובתהליך ההפקה. כלומר החיבור יכול לקרות עוד משלב התסריט (עדיף) וגם לקראת הסוף, כשנכנסים לפוסט ואין זמן...
בסרט האחרון שעבדנו עליו, יין וסלט, התחלנו את תהליך העבודה עם בת אל לוויאני עוד משלב התסריט, שאחרי זה הפך לסטוריבורד ואחרי זה לאנימטיק.
יש כמה שלבים שעברנו עוד לפני ששלחנו לה גרסאות סאונד. למשל בחירה של סגנון מוזיקלי, תזמור – איזה כלים יתאימו לסרט ומיקום המוזיקה בסרט. ישבנו עם בת אל וניסינו להבין ממנה את המאפיינים של הדמויות השונות ומה המניע שלהם. רק אחרי זה בנינו סקיצות של תמות מוזיקליות ויצאנו לדרך. גרסאות הסאונד השתנו ושודרגו ככל שהפרויקט התקדם. בת אל מאוד מוכשרת וכתוצאה מכך האנימטיק שלה היה מאוד ברור ולא רחוק מאוד מהתוצאה הסופית ולכן יכולנו להבין ולהרגיש את הסרט כבר מהשלבים הראשונים. 
     
לגבי שימוש בכלים חיים, אמיתיים מול עבודה אלקטרונית. תוכל לפרט על ההבדלים? עלויות וכיצד זה משפיע על התוצר הסופי?

כמובן שיש הבדל גדול בין מוזיקה שבנויה במחשב= מידי לבין מוזיקה חיה = נשמה. נגן מביא איתו המון רגש וחום ואת זה אי אפשר לחקות בשום מחשב. ההבדל הוא במיוחד באקספרסיביות שלה... זה מחייה את המוסיקה. אנחנו בנינו את כל הסקיצות במידי וזה היה נשמע טוב! אבל ברגע ההקלטות פתאום הבנו מה הוא הכוח האמיתי של המוסיקה וכמה הרגש משתנה.
לפעמים אין ברירה, אחרי הכל להביא 11 כנרים זה יקר...
 חוץ מזה, היום אפשר להגיע לרמה מאוד גבוהה במידי... לכן אפשר לשלב בינהם, מה שמאוד נפוץ בפרויקטים בלי תקציב גדול.   

מה היחס בין האפקטים למוסיקה? האם זוהי עבודה של המלחין או של עורך סאונד שיוצר מיקס?

שוב, זה תלוי סצנה, בסצנות מסוימות המוזיקה יכולה להיות יותר דומיננטית ולהפך. לרוב זו החלטה של המיקסר אך עם מעורבותו של הבמאי.
במקרה של "יין וסלט" היינו גם מעצבי פסקול, גם מלחינים וגם אחראים על המיקס הסופי, לכן הייתה לנו שליטה מלאה על היחסים בין הגורמים. כלומר, בזמן שהלחנו את המוסיקה התייחסנו למה שתכננו בעיצוב פסקול. ובנינו את הפסקול כשאנחנו מכירים בעל פה כל תו ותו של הסקור. זה הרבה עבודה, אבל מבטיח לך שליטה מלאה...שלא תמיד זה טוב, אבל במקרה שלנו זה הצליח.  

טיפים כלליים לעבודה של במאי מול מלחין ויחסי הכוחות בינו לבמאי.

חשוב מאוד עוד לפני שחושבים על המוזיקה לשבת עם הבמאי ולהבין את הכוונות שלו מה הוא רוצה לומר ....בעצם להבין את הסרט. המטרה היא מעל הכל לשרת את הסרט... הבמאי חייב לדעת להסביר את הרגש שמניע את הסצנה כי ככה המלחין יכול לפענח אותה. בנוסף, הבמאי צריך להיות מודע שברגע שהוא מחליט להביא מוזיקה מקורית לסרט, המלחין יביא עולם משלו. זו טעות לפעמים מצד במאים לצפות שהמוסיקאי יתרגם בדיוק את מה שהוא רוצה... וזאת כי כל אחד רואה את העולם קצת שונה... אפשר להתקרב ואף לקלוע בול למטרה אבל הבמאי חייב להיות ראש פתוח. מהצד של המלחין, כמו שאמרנו קודם, חייב לשרת את הסרט ולהשאיר את האגו בצד, גם אם מה שהוא עבד עליו כל הלילה לא התקבל בברכה על ידי הבמאי.

מתי כותבים מוסיקה מקורית ומתי אין צורך. מתי אין צורך במוסיקה בכלל?

החוק הוא שאין חוק... אם היו תבניות ברורות לא היה צורך במלחינים. זה תלוי בבמאי, בסרט, בסצנה ובמלחין עצמו. כל סרט הוא שונה ולכן כל מוזיקה היא שונה. יכול להיות שאותה סצנה תעבוד עם מוזיקות שונות וגם יכול להיות שהיא תעבוד ללא מוזיקה בכלל. לכן אין דרך אחת. לגבי שימוש במוזיקה לא מקורית ישנה אופציה שכוונת הבמאי תתפרש אחרת, כי הרי יצירה קיימת היא בעלת קונטקסט משלה. מצד שני היא יכולה להביא עימה רובד חדש וליצור סוג של סינתזה ביניהם. יש הרבה דרכים לגרום לסצנה לעבוד בעזרת מוזיקה, אבל חשוב מעל הכל דיאלוג והבנה עמוקה של מה עושים, עוד לפני שעושים.

קישורים:
אם הלחנה לסרטים מעניינת אתכם, אתם מוזמנים להקשיב לפודקאסט הזה של בלוג "שורה ראשונה" עם המלחין רונן נגל, שאחראי לפסקול של סרטים ישראלים רבים:


תגובות