דלג לתוכן הראשי

נבחרי 2014

ברוכים הבאים לסיכום שנת 2014 באנימציה!
זו השנה השלישית בה אני אוסף בעזרת אורחים וחברים את מיטב האנימציה של השנה שחלפה. 2014 לצערי הייתה בגדול שנה חלשה יחסית. היו פחות סרטים שהותירו חותם או התעלו בבולטות מעל האחרים לדעתי וכנראה שלא רק לדעתי. אני לא הצלחתי להרכיב רשימה נאה בעצמי אז חברי השוליה עזרו לי לאסוף את מה שבכל זאת עורר בנו עניין מתוך הסרטונים שנעשו ועלו לרשת בשנה החולפת.
קבלו אותם!

קצרים

הבוגרים של CALART עשו השנה מספר יצירות יפות. אחת מהן שהצליחה להתבלט היא "ישנו איש ביער" ("There's a Man in the Woods"). הסרט בנוי כמעין פואמה אפלה על הפחד מהאיש שמסתתר ביער וההתרחשויות שחלו בעקבות הפחד הזה.
סרטו של ג'ייקוב סטרליין. ורק שתדעו: הסרט נעשה בפלאש עם רקעים בפוטושופ.


DARK NOIR הוא סרט\פרסומת מאת רפאל גרמפה שמתאר בפילם נואר איך דמות הולכת ומסתבכת עם כוחות האופל. אני ראיתי בו סרט חצי-קבלי וכתבתי עליו ברשומה מהורהרת על לילית.
אנימציה תלת-מימדית משולב באנימציה קלאסית יפהפייה.



חיים ומוות קשורים בחוט צמר.
MOVING ON הוא קליפ מרשים שבנוי כולו מסטופמושן בצמר (ישנו גם סרט גמר יפה מבצלאל השנה שנעשה ככה ואכתוב עליו כשיעלה לרשת). הקליפ נעשה על ידי אנסלי הנדרסון הידוע עבור סרטו המוצלח "אני תום מודי"



דואו מבית הספר לאנימציה "גובלינס". גובלינס יוצרים סרטים מהממים מדי שנה שמאופיינים במינימום עלילה ומקסימום אקשן עם עיצוב יפהפה ואנימציה דינאמית. זה היתרון שלהם וגם החיסרון שלהם כי אחרי שצופים בסרטים יש תחושה שהם חוזרים על עצמם ושאינם מביאים לידי ביטוי את היכולות האמנותיות האישיות של הסטודנטים אלא את פס הייצור המקצועי של בית הספר. "דואו" מעט שונה כי הוא מנסה לספר סיפור דרמטי. נדמה שהסרט לקח חלק מהמחזמר "שיקאגו", החלק שעוסק בתלות שבין שתי רקדניות במופע אקרובטי, ושם עליו זרקור המבודד אותו כסרט קצר בפני עצמו.



טלויזיה: "מעבר לחומת הגן" ו"פינת ליטוף"

כן, תודות לגיא שגיא זהו גם אירוע השנה שלי.
מעבר לחומת הגן היא מיני סדרה בקרטון-נטוורק שמצליחה ליצור דרמה-קומית-פנטסטית שמתאימה הן לגדולים והן לילדים. בסדרה הקצרה (10 פרקים של 10 דקות) אנחנו מלווים את שני האחים, וורט וגרג, ביער אפל ואגדי כשהם מנסים למצוא את דרכם חזרה הבייתה.
הסדרה שמתחילה כסדרת אגדה קדום הופכת בהמשך לסיפור אגדה מודרני עם טוויסט מפתיע.
הנה הפתיח של הסדרה המרמז על האופי המסתורי שלה ועל כך שהמסע הזה לא יהיה כולו דבש וממתקים.



כתבתי גם רשומה על העיצובים לסדרה אבל זה היה לפני הצפיה. והסדרה ניתנת לצפיה חוקית בתשלום ב-ITUNES.

בזירה הישראלית היו הרבה סרטים טובים השנה וקליפים אבל ניר וגלי שהצילו את "ארץ נהדרת" עם פינת הליטוף שלהם הם תופעה נדירה באנימציה הישראלית. הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שאנימציה הייתה אמנות נגישה בפריים-טיים וברמה גבוהה של כתיבה והפקה.
על פועלם השנה הם גם זכו ב"פרס גרוס" למצויינות באנימציה במסגרת פסטיבל אנימיקס.



את שאר הפרקים אפשר לראות פה: http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season11-nir-gali. והעונה השניה בדרך!

תופעות וטרנדים 2014
הרשת עודדה פריחתם של מגוון פורמטים אלטרנטיבים לשימוש באנימציה ובינהם האנימציות הקצרצרות: לופים, גיפים ומעברונים, כולם מתאימים לדור שצורך את המדיה שלו במנות קטנות ומרוכזות בנייד.

אז לפתיחונים של ADULT SWIM התייחסתי כבר והנה אחד מהם של סטודיו 'ראבר האוס':


FOX ADHD גם מנסים להפוך אנימציות קצרות למוצר צריכה זמין. באופן קבוע הם מייצרים מיני-אנימציות המגיבות לענייני השעה בטלויזיה וברשת.


וזה סרטון שהם עשו עקב השמועות על סגירת סטודיו ג'יבלי:

את האנימציות הקצרות שלהם אפשר לראות בדף הפייסבוק שלהם או באינסטגרם. שזה רעיון די מגניב לפתוח ערוץ אנימציה באינסטגרם, תודו.

עוד בחור שהפך את אינסגרם לבמת האנימציה שלו הוא המברה מקסטיז שצייר אנימציה ברחוב על שקפים והפך ליוצר ויראלי פופולרי:


גיפים

מהו גיף השנה שלכם?
זה הגיף שאני הכי אהבתי וגם כתבתי עליו פה מאמר שלם. הוא גם מייצג של התקופה וגם משתמש מצויין בשפה של התקופה. כמו כל גיף טוב לא משעמם להסתכל בו ונראה שהוא רק ממשיך להתפתח ולהתפתח ככל שהצפיה בו ממשיכה.
The Curious Brain » Modern Love

מריאנה רסקין היא סטודנטית בשנקר ואחד האנשים שהכי מעניין היה לעקוב אחריו ברשת השנה. היא מייצרת מדי פעם גיפים במגוון סגנונות ותמיד חוקרת את התנועה תוך כדי. אנימטורית בנשמה.

והגיף פה למטה הוא גיף מקסים של דימה טרטיקוב https://www.behance.net/FuseMade (תודה לנדב אמבון על בחירה)

מריאנה גם מנהלת בלוג בו היא אוצרת גיפים אנימטיבים: http://cantstopmovingg.tumblr.com/.

נספחים

אסיים בשני סרטי חלל.
האחד מתאר עולמות אפשריים בכוכבים אחרים, נושא שקיבל ביטויים בכמה סרטים השנה כולל אחד שאני עובד עליו. WANDERERS סרטו של אריק וורנקוויסט נראה כמו דוקומנטרי כשלמעשה הוא יציר אנימציית מחשב כולו.


נוח: יאיר רווה כתב שהסצינה הזאת מתוך הסרט "נוח" היא גם סרט האנימציה הטוב של השנה. זהו טיים-לאפס (מעבר זמן מהיר באנימציה) שמתאר את בריאת העולם אבל משלב בה את האבולוציה יחד עם הסיפור התנ"כי בקטע היברידי של דת ומדע.


זהו. מה דעתכם? מה גיף השנה שלכם? סרט השנה? מה התחדש לכם?
ומה איתכם? אתם נהנים מהבלוג? אתם רשומים ל"מונפש"? יש לכם מה להעיר לי על התכנים שמיוצרים בפלטפורמות השונות, מה מעניין אתכם ולאן לדעתכם כל זה צריך ללכת?
ספרו לי!
שתהיה שנה יצירתית ופורה!
יוני

*סיכומי שנים קודמות: 2012 2013

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אגדת המלך שלמה- מאחורי הקלעים ועוד.

פסח הגיע ואיתו "אגדת המלך שלמה", סרט אנימציה ישראלי חדש באורך מלא!


כדאי לעשות סדר: "אגדת המלך שלמה" אולי אינו הסרט הארוך הראשון שנעשה בישראל אבל הוא הסרט הראשון הארוך באנימציה קלאסית. כלומר, צוייר ידנית תמונה תמונה בטכניקה שניתן לקרוא לה "מסורתית". חנן קמינסקי, שהיה מרצה שלי בבצלאל, הוא מאושיות האנימציה הישראליות הבולטות. הוא גידל על ברכיו מאות סטודנטים והיה ממקימי המחלקה לאנימציה בבצלאל. סרטיו הארוכים פחות מוכרים בארץ אך זכו להצלחה בעולם, רובם כהפקות בלגיות.
"אגדת המלך שלמה" הוא סרט האנימציה הארוך הראשון שנתמך על ידי מיזם ירושלים ששם לו למטרה להפוך את ירושלים לבירת האנימציה של ישראל. הסרט גם מציג את ירושלים בימי מלכות שלמה וגם הופק בחלקו הגדול בירושלים על ידי אנימטורים ישראלים רבים ומוכשרים. בושמת אגיוף (השתקפויות, בלוג), היא אנימטורית צעירה שקיבלה בסרט זה את שרביט בימוי העיצוב ויצרה עולם שמאזן בין מראה עכשווי (וסגנון שמשלב עיצוב שטוח עם עומק בסגנון "Song of the sea") למראה איורי קלאסי-גראפי. הסיפור של אגדת המלך שלמה גם הוא מנסה מצד …

מי שרואה סנה בוער: נסיך מצריים - שוט קצר ונפלא

ג'יימס בקסטר האנימטור הנפלא כותב בבלוג שלו שלא הצליחו לכתוב דיאלוג משכנע בקטע בנסיך מצריים בו משה מספר לציפורה על התגלות הסנה הבוער. לכן הוא קיבל הנחיה לעשות זאת בפנטומימה ולפי ראות עיניו.
שימו לב לא רק לאקספרסיביות של משה אלא לתהליך שעובר על ציפורה. תהליך שנע מ"בעלי השתגע" דרך "מה ההשלכות של זה?" ועד השלמה.
"Here’s a first rough of Moses returning to tell his wife that he just spoke to God and she needs to have a little sit down. Previous attempts had been made to write dialogue for this scene but it never really worked so they asked me to just pantomime it. It’s the only scene I’ve ever been given with no time limit and the minimal direction of, “You know the situation, just animate something.”


רשומת אנימציה נוספת על משה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2017/04/MOSES.html

ובאותו עניין, על הרגע שאחרי, כותב המשורר אבישר הר שפי:

מִי שֶׁרוֹאֶה סְנֶה בּוֹעֵר

כִּי מִי שֶׁאוֹמֵר הִנֵּנִי
לֹא יָשׁוּב עוֹד אֶל בֵּיתוֹ
אֶל אִשְׁתּוֹ אֶל יְלָדָיו
לָתֵת חִבּוּ…

Have Heart - סיפורו של גיף במשבר קיומי (סרט קצר)

קבל לב.
סרטו של וויל אנדרסון מספר על דמות ברווז בגיף אינסופי שלא מוצאת טעם להמשיך. בדרך הוא עוסק בקיום של יצירה ברשת ובחייו של יוצר רשת.




על סרטו הקודם: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/06/LONGBIRD.html
ראיונות על הסרט:
https://www.shortoftheweek.com/news/will-anderson-interview 
https://vimeo.com/blog/post/have-heart

דיאלוג עם הבעלים של דיאלוג עם הכלבה

"דיאלוג עם הכלבה", שהתחיל כטור טקסטואלי בפייסבוק, קיבל לאחרונה גרסה מונפשת שנעשתה על ידי היוצר, האנימטור אופיר ששון. התוצאה היא סדרת רשת עצמאית ומצויינת.

דף הפייסבוק של דיאלוג עם הכלבה
רשומה נוספת על אופיר ששון ויצירותיו

הפרקים כולם:



מי אתה ואיך הגעת מאנימציה לכתיבה ובחזרה לאנימציה, זה היה התכנון מראש?


בדיאלוג עם הכלבה לא תוכנן שום דבר עד שלב מאוחר, כך גם עם הסידרה. אני אנימטור במקצועי, שעם השנים יותר ויותר נשאב לכתיבה על פני האנימציה עצמה. עם הזמן אנימציה נהיתה כלי מופשט יותר ויותר כדי לספר סיפור. זה לא התחיל כך, אבל זה מה שמסב לי הכי הרבה אושר וגאווה, לנסות לספר סיפור טוב, ואולי להצליח, והצורה צריכה להתאים אליו. הסידרה הגיעה משום תוכנית טלוויזיה בה זה היה אמור להיות פינה דלת תקציב. ניסיתי ליצור משהו שאוכל להפיק בשלושה ימי עבודה מקסימום, כך שהאנימציה היתה צריכה להיות מוגבלת במידה רבה, מבלי שזה יפגע אלא יוסיף, וזה אפשרי. זה היה אמור לפנות לקהל אחר, חדש, ובהתאמה נהיה מבוסס הומור ויזואלי, שונה מהדיאלוג. כאשר זה לא יצא לפועל מסיבות שאינן קשורות לתוכן ואינן ברורות, החלטתי בכל זאת…

ניושה (2012) - סיפור חיים

סבתה ניצולת השואה של לירן קפל השאירה אחריה יומן שבו תארה את סיפור השרדותה כילדה. לירן, יחד עם יעל דקל, שתיהן סטודנטיות לאנימציה בספיר, תרגמו קטע מיומנה לסרט אנימציה עטור פרסים שנדד ב-50 פסטיבלים בעולם.