אנימציה פלואידית ועוד מחולון 2014

זוהי רשומה שלישית על סרטי הגמר של חולון 2014.


לא קל לעשות סרט על פי סיפור אישי.
היתרון: חיבור מיידי ויצירת הזדהות. כמו האפקט של כיתוב "מבוסס על סיפור אמיתי" בתחילת סרט.
אבל יש גם סכנה. והסכנה היא לאבד את המרחק מהיצירה, את היכולת לבחון אותה בעיניים אוביקטיביות, לזהות כשלים, לזהות חוסר תקשורת ובעיקר: לא לדעת לוותר כשצריך.

הסרט הראשון מחולון ברשומה הוא פלואידי. סרטו של עדי צבי שצולח את הסכנה שבסרט אישי בהצלחה. וכשמדובר בחשיפה עצמית גדולה אז זה באמת לא פשוט.
מסתבר ש"פלואידי" זו הגדרה לנטיה מינית שלא רק מבטאת דו-מיניות אלא גם חוסר יציבות בזהות המינית. מצב נוזלי.
ולכן הבחירה באנימציה פלואידית (יש סגנון אנימטיבי כזה!) הוא רק מתבקש.

עדי צבי בוימאו
דוגמה נספת וחדשה לאנימציה פלואידית יפהפיה:




ועוד על אנימציה פלואידית:


וזהו סרט גמר נוסף מחולון על שגרת יומה המשעמם של נסיכה.
מאת ליאת שרוני.


המדריך לסלפי המושלם (חלק מסדרת סרטונים). של דניאל גלזר.


דפנדר של אלון בויום.


מה אם? של איילת אניקסט


מנגנוני הדחקה של הדר סורוקה ושיר כץ

תגובות