לרגל שבוע הגאווה נתתי את הבמה לידידי אלירן ביכמן שהוא חבר הקהילה הגאה כדי לסקור את הנושא.
העלאת עניין היציאה מהארון, כלומר הקבלה החברתית, הייתה חשובה לי יותר מעניין הזהות המינית עצמה שגם היא ראויה לדיון. אבל עבור אלירן השבוע הזה מייצג דברים שונים משהם מייצגים בעיניי. אז קבלו סקירה מקוצרת (כי בכל זאת חתכתי כמה דברים החוצה מסיבות שונות) של סרטים בנושאי ההתמודדות עם זהויות מיניות מגוונות.
אלירן:
אז נתחיל בסרט הראשון.
העלאת עניין היציאה מהארון, כלומר הקבלה החברתית, הייתה חשובה לי יותר מעניין הזהות המינית עצמה שגם היא ראויה לדיון. אבל עבור אלירן השבוע הזה מייצג דברים שונים משהם מייצגים בעיניי. אז קבלו סקירה מקוצרת (כי בכל זאת חתכתי כמה דברים החוצה מסיבות שונות) של סרטים בנושאי ההתמודדות עם זהויות מיניות מגוונות.
אלירן:
אנחנו בעיצומו של חודש הגאווה שבמהלכו מתקיים מצעד הגאווה ה-16 בתל אביב, בנוסף לערים נוספות ברחבי הארץ, עם אירועים כמו פסטיבל תרבות גאה ופסטיבל קולנוע גאה. החלטנו שהאנימציה לא נשארת מאחור. בתולדות האנימציה, סרטים רבים הציגו את הנושא הגאה בצורות גלויות ונסתרות. בשנים האחרונות, דמויות רבות כבר לא מתביישות בנטייה המינית ובמגדר, ויוצאות מהארון הורוד.
בזמן הקריאה לשוויון זכויות ומהפכות גדולות, יוצרים בוחרים לדבר על הנושא וליצור שינוי תודעתי חשוב לא פחות מהמצעדים, הפוליטיקה, החברה והמשפט. הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים/ות, טרנסג'נדרים/ות , מתלבטים/ות, פמניסטים/ות, קווירים/ות, סטרייטים/ות ועוד, מגשימים את המסר של הארווי מילק (פוליטיקאי אמריקאי, יהודי, הומוסקסואל ופעיל זכויות אדם וזכויות להט"ב בשנות ה-70. ההומוסקסואל המוצהר הראשון שנבחר לכהן כחבר בעיריית סן פרנסיסקו) -
“Every gay person must come out. As difficult as it is, you must tell your immediate family. You must tell your relatives. You must tell your friends if indeed they are your friends. You must tell the people you work with. You must tell the people in the stores you shop in. Once they realize that we are indeed their children, that we are indeed everywhere, every myth, every lie, every innuendo will be destroyed once and for all. And once you do, you will feel so much better”.
גם בישראל מתרחש שינוי אמיתי, וזה מתבטא ויוצא החוצה גם בעולם האנימציה. סטודנטים ויוצרים מדברים על יציאה מהארון, בהקשרים שונים, ומבינים שיותר קל לחיות את האמת, לדבר עליה, לחשוף אותה, גם אם היא סותרת אורחות חיים. היום כבר אפשר להתחיל להכריז שיש אנימציה גאה, והיא צבעונית, ויפה, ומיוחדת. יציאה מהארון כבר לא שייכת רק להומואים, בי ולסביות, היא שייכת לכל אלה שחיים בסוד, בחוסר שלמות ובכניעה ללחץ חברתי. זה הזמן שבו היצירה לא מבטאת רק אמירה כלפי הצופה, אלא ניתן לראות תהליך פנימי וסוער גם של היוצר תוך כדי עשייה. דווקא מכוון שאנימציה היא כלי יצירה כל כך אישי ומפורט, אפשר להבחין בכל פריים יפהפה של תהליך אמיתי ומעורר השראה.
אז לפני שנסתכל על הסרטים, ואולי אפילו תוך כדי, נזכור שהמאבק הגאה הוא מאבק של כולנו - לדמוקרטיה, לשוויון זכויות, לחופש ביטוי והזכות לאהוב ולהקים משפחה. ולא משנה מי אתם ומאיפה באתם, חודש הגאווה הוא חודש שכולם חוגגים ונאבקים לעתיד ורוד קצת יותר. כי הוא בשבילך, בשביל הילד/ה, החבר/ה וההורה שלך. לא מתביישים יותר.
אז נתחיל בסרט הראשון.
איך יוצאים מהארון? סרטו של Yassir Rasan מוושינגטון.
מתי הרגע הנכון לצאת מהארון? סרטו של Hamish Steele מלונדון.
יואב בריל, יוצר מתל אביב, סרט גמר מבצלאל, שמדבר על ארונות וזהות אישית באמצעות נקודות וקטוריות שנלקחו מהשפה הצורנית המוכרת של המבחן לאבחון אנשים הלוקים בעיוורון צבעים. ביני לבין יוני יש ויכוח אם זה סרט שקשור לשרשור שכזה, אני טוען שכן כמובן, יוני טוען שזה קשור בעיקר לעוורון צבעים וכל השאר זה סתם פרשנות. אם אתם רואים את הסרט בשרשור, זה אומר שניצחתי ומגיעה לי תהילת עולם.
https://vimeo.com/channels/
סרטו המרגש והיפהפה של יוסי לגזיאל מתל אביב, פרויקט גמר מבצלאל, על יחסים וזהות אישית.
מיש, משקו, נדב בן סימון, דניאל ששון, אורי קליאן, טליה ברקאי וענת קוסטי, חבורת הישראלים שאחראים על סדרת סרטוני "מפלצוני הכנסת", בפרק על המאבק לשוויון זכויות בפוליטיקה הישראלית של 2012.
(הערה של השוליה: אני מאוד מחבב דברים רבים של היוצרים אבל עם זאת, הרבה מהגישה של מיש מכילה הומופוביה-פוביה. פחד מהומופובים. את כל הדימויים השליליים שסופגת הקהילה הגאה, היוצרים מפנים ללא ניואנסים וללא מורכבות כלפי המזרחי הדתי. מבחינתי זו שנאת האחר מסוג דומה ובכל זאת שמתי פה את הסרט כדי להוכיח שאני ליברל יפה נפש)
(הערה של השוליה: אני מאוד מחבב דברים רבים של היוצרים אבל עם זאת, הרבה מהגישה של מיש מכילה הומופוביה-פוביה. פחד מהומופובים. את כל הדימויים השליליים שסופגת הקהילה הגאה, היוצרים מפנים ללא ניואנסים וללא מורכבות כלפי המזרחי הדתי. מבחינתי זו שנאת האחר מסוג דומה ובכל זאת שמתי פה את הסרט כדי להוכיח שאני ליברל יפה נפש)
זה אמנם לא אנימציה, אבל סרט חשוב בנושא. עובדים ב"פיקסר" כחלק מקמפיין "It Gets Better", שהמסר שלו לנערים/ות גאים/ות במצוקה - "החיים יפים, יש בשביל מה לחיות".
סדרת סרטוני "קוויר דאק", ויש אפילו פיצ'ר באורך מלא, של Mike Reiss (מפיק של ה"סימפסון" בין השאר). עוקבת אחר ברווז הומו מחוץ לארון עם המון הומור פנימי.
סרט פלמינגו של תומר אשד מגרמניה. בוחן נושאים של מיניות, דעות קדומות וסטריאוטיפים בצורה משעשעת.
ואחרון, זה אני. כן, כן, אני גם יוצר בזמני הפנוי. איור, אנימציה וכל השאר.
בבצלאל, לפני כשלוש שנים, יצרתי סרט תיעודי על הקונפליקט בין הנטייה המינית שלי למול ההתחזקות בדת שהחלה. עברתי מסע ארוך, והסרט היה סוג של פסיכולוג נהדר. (הערה של השוליה: סרט מצויין! אחד האהובים והמורכבים שראיתי מבצלאל)
זהו. עד כאן להפעם.
יכולתי לדבר על רן וסטימפי, שקע ותקע, "פרוזן" ("לשבור את הקרח") של דיסני (עם המשפחה הגאה של Oaken), בובספוג ופטריק, באגס באני ודאפי ב"לוני טונס שואו", אריק ובנץ ועוד. אבל זה כבר דיון אחר נדמה לי. אני רק מקווה שבהמשך נזכה לראות סרטים גאים נוספים, שלא מתביישים לדבר בגלוי. וכפי שאתם רואים, אין מספיק ותמיד צריך עוד.
חג גאווה שמח לכולנו. שנזכה לשנה ורודה מתמיד.
תוספת של השוליה: מסתבר שגם גיל מהוג'ימן הוא גיי: (קומיקס של גיא אלנתן)
תוספת של השוליה: מסתבר שגם גיל מהוג'ימן הוא גיי: (קומיקס של גיא אלנתן)
תגובות
הוסף רשומת תגובה