זהו סרט הגמר של מזמור וייצמן מ"ספיר". יופי של אנימציית דמות ומשחק מלא דיוקים.
אנימצית סטופמושן: אם-לי נוי, בועז בלחסן, מזמור ויצמן
אנימציה קלאסית: מירי דוחיקיאן
מוסיקה מקורית ועיצוב פס קול: אלברטו שוורץ
קומפוזיטינג: אופיר בינומזמור:
______________________________________"לפני מספר שנים טיילתי בגאורגיה שם פגשתי ילדה קטנה בשם ללי, שהייתה מלאת שמחת חיים וסקרנות ילדותית, היא הייתה לבושה בשמלה שחורה. מתוך שיחה עם אנשי הכפר הבנתי שאבא של ללי נפטר לא מזמן. הניגוד שבין השמלה השחורה שללי לבשה לבין שמחת החיים שלה הוליד בי את הרעיון לסיפור פעוט. רציתי לספר על הניגוד הזה בין ילדות לבגרות ועל ההתמודדות של ילדה קטנה במפגשה הראשון עם המוות.מאז ביקורי בגאורגיה, איבדתי את אחי בתאונה. ההתמודדות שלי עם מוות ושכול ממקום אישי בשנה האחרונה, הביא את עשיית הסרט שלי למקום אחר. אני מרגישה שתהייה גדולה משתלבת בעשייה שלי את הסרט הזה. תהייה על מהותם של החיים, על האבסורד שבהם אל מול הסוף, וזו מחלחלת לסרט. בחרתי בשם "סיפור פעוט" (באנגלית: A Thing so Small). השם לקוח מתוך שורת הסיום של השיר עיצוב של רוברט פרוסט. השיר מתאר התבוננות של המשורר בסצנת מוות קטנה שנראית כאילו עוצבה במתכוון, והמשורר תוהה האם יכולה להיות יד מעצבת לדבר כה אפל? אני מתחברת מאוד לשלב ההתבוננות בשיר. השלב בו יש תשומת לב לפרטים הקטנים והפשוטים שמתקבצים יחד לתמונה אחת מורכבת ועמוקה. בסרט אני מרגישה שאני עושה דבר דומה. בחרתי להתעסק באמת הבסיסית ביותר של החיים והיא שיש להם סוף. לקחתי מקום בסיסי, בית כפרי, משפחה אחת. הדמות הראשית, ללי, ילדה בת ארבע, עדין בשלב הראשוני של חייה, פוגשת במוות בפעם הראשונה. אני לוקחת פרטים פשוטים, בסיסיים כשלעצמם, עוסקת באמת חיים בסיסית, מהמקום הראשוני ביותר שלה, אך מספרת על תמונה גדולה ומורכבת יותר. "
נספח: בסרט הזה יש רוח נוסטלגית של סטופמושן סובייטי עם החומריות הגסה שמסתירה מאחוריה עדינות ומורכבות.
בהקשר הזה רציתי להמליץ לכם לראות את "צ'וצ'ה". סרטו הנהדר של גארי ברדין, מגדולי האנימטורים הסובייטים.
הסרט מתאר ילד שלא זוכה ליחס בחג המולד ולכן מייצר לעצמו אומנת-קוסמת מחפצים שמצא בעליית הגג. סרט מקסים, חכם, מצחיק ומלא קסם. אפשר לראות יחד עם ילדים. (21 דקות)
תגובות
הוסף רשומת תגובה