דלג לתוכן הראשי

בשוטף: דניאלה שרר ואירועי אנימציה קרובים וטובים במינשר, בירושלים ועוד.


גיף של דניאלה שרר
אחד הדברים שצריך לפתח בארץ זה את תעשיית האנימציה, נכון? על זה כולנו מסכימים. אחת הדרכים היא דרך קהל היעד. להרחיב אותו, לגוון אותו, לגרות אותו, להעשיר אותו ולגרום לו להעריך את האמנות הזו.
מארבעת השנים של הבלוג הזה כבר שמתי לב שחשיפה מוגבלת לנעשה בתחום יש לא רק בקרב קהל היעד הפוטנציאלי אלא גם בקרב יוצרים. ובגלל זה דווקא יפה לראות יוזמות חדשות לקידום קהילת שוחרי האנימציה בארץ. ואתם מוזמנים לקחת בהן חלק.

אני מדבר על כמה אירועים קרובים:
מפגש אנימציה במינשר: יום חמישי 15.5.14 בשעה 18:00 במכללת מינשר, דוד חכמי, תל אביב.
ואירוע הקרנת סרטים במסעדת "תמול שלשום": יום שלישי 13.5.14 בשעה 19:00 בירושלים.

בנוסף יתקיים בקרוב המפגש השנתי של איגוד האנימציה ביום שישי 23.5.14 בסינמטק חולון. במהלכו יוקרן (ככל הנראה) גם הסרט הנהדר "טקון קינקריט" עליו כתבתי בעבר.


מפגשי האנימציה במינשר הם יוזמה של שרה חתוכה וצביקה אורן ובהם יש מגוון של סרטים, שיחות והרצאות בנושא אנימציה. מפגש עדכני ומעניין וגם אירוע חברתי מוצלח. כך שמעתי.
המפגש הקרוב יעסוק ברשמים מפסטיבל שטוטגרט האחרון ויוצג בו סרט הסטודנטים הזוכה שנעשה על ידי סטודנטית ישראלית שלמדה באנגליה, דניאלה שרר, עליה כבר כתבתי. היא עצמה תשתתף באירוע יחד עם מור ישראלי שיחד עם עידן ברזילי מבצלאל יצרה את "מצופים".

האירועים ב"תמול שלשום" הם יוזמה של עדי ברודסלי (בוגרת אנימציה ב"בית הספר לתאטרון חזותי" וזוכת אסיף 2013 לסטודנטים) ומזמור ויצמן.(בוגרת "ספיר"). האירועים האלו כוללים הקרנת סרטים ישראלים לפי נושאים.
המפגש הקרוב יעסוק בירושלים ויציג שלושה סרטים ישראלים נהדרים בנושא.

עוד על היוזמות בהרחבה:

רציתי לשמוע מהיוזמים על הכוונות שמאחורי האירועים. ובעיקר, בשבילי, לנסות לראות כיצד הם תורמים באמת לקהילת האנימציה המקומית על יוצריה וקהליה למען עתיד פורה יותר.

נתחיל מעדי ומזמור:



הי.
מי אתן, בבקשה?
"מזמור ויצמן נולדה וגדלתה בירושלים, ישראל. היא בוגרת המכללה האקדמית ספיר, במחלקה לקולנוע, במסלול אנימציה. סרט הגמר שלה "סיפור פעוט" הוקרן עד כה במעל לשלושה עשר פסטיבלים בארץ ובחו"ל, וזכה ב"פרס ההפקה" בפסטיבל קולנוע דרום, ב"פרס השופטים ליוצאת הסרט העלילתי הקצר" בפסטיבל הבינלאומי רחובות לסרטי נשים ו"בציון לשבח" בפסטיבל הסרטים הבין לאומי חיפה. בימים אלה  היא מתחילה לפתח את הסרט הבא שלי "מראות", ומשתדלת להתפרנס מעבודות בתחום האנימציה ומסריגת בגדים וצעצועים לתינוקות.

עדי ברודסלי, אמנית יוצרת, בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי, אשר עוסקת בעיקר בתחומי הבובנאות, עיצוב במה ואנימציה. סרטה, ""SLIPPING AWAY זכה במקום הראשון בפסטיבל אסיף בקטגוריית סרטי סטודנטים. נוסף על כך סרטיה השתתפו בחלק מפסטיבלי האנימציה החשובים בארץ ובעולם ביניהם: פסטיבל האנימציה "ITFS" בשטוטגרט, גרמניה, פסטיבל "אסיף", "Animafest Zagreb" ועוד. יחד עם זאת, סרטיה הוצגו בתערוכות במוזיאון תל אביב לאומנות ובתערוכות נוספות. כיום עובדת כמעצבת בובות ותפאורה להצגות ילדים עם תאטראות שונים בניהם תאטרון קומקום, תאטרון בית הגפן, פסטיבל הצגות ילדים בחיפה ועוד. בעבודותיה יש רגישות לפרטים הקטנים תוך שימת דגש מיוחד על נתינת חיות, נשמה ונשימה ליצירותיה, כל זאת באסתטיקה ובחן.

נעים להכיר. ספרו קצת על הפרויקט.
"במהלך תהליך ההפצה של סרטינו לפסטיבלים והרצון להקרין אותם בכמה שיותר מקומות, הבנו שאין פלטרפורמה בארץ להקרנה שוטפת של סרטי אנימציה קצרים ישראלים. הרגשנו גם שסרטי האנימציה המצויינים שזכינו לראות בפסטיבלים ובאירועים דומים אינם מגיעים לקהל הרחב אלא נשארים בתחומי קהילת האנימציה הישראלית המצומצמת. רוב הציבור הישראלי אינו מודע ליצירות האנימציה המשובחות שנוצרות בארץ מידי שנה בשנה ובנוסף על כך היוצרים נשארים אנונימיים ופניהן נסתרות מאחורי סרטיהם.
ערבי האנימציה שאנו מארגנות במסעדת "תמול שלשום" בירושלים נערכים במתכונת של הקרנה ופאנל עם היוצרים. הקהל מגיע לבית קפה באויירה נעימה ולאחר הצפייה בסרטי האנימציה אנו מנהלים שיחה עם היוצרים בה ניתנת הזדמנות לקהל לשאול שאלות לגבי האנימציות והעבודה עליהן, לשמוע על תהליך עשיית הסרטים והיוצרים מצידם זוכים להחשף ולשתף בתהליך שעברו עם הסרט."

מאיפה בא הרעיון לערבי הקרנות מצומצמים?
"יש לנו שפע של רעיונות לקידום האנימציה הישראלית בארץ. כאשר עלה הרעיון להרים את ערבי האנימציה הללו בתמול שלשום, הרגשנו שזו הזדמנות טובה להתחיל אירוע פיילוט שייצר פלטפורמה התחלתית ניסיונית אשר תגדל ותתרחב לכיוונים נוספים ושונים."

מיהו קהל היעד? האם נראה לכן שהוא מגוון או שמדובר רק באנימטורים וחובבי אנימציה מושבעים?
"קהל היעד שלנו הוא מגוון ופונה לכל אחד שמעניין אותו לצפות ולהעשיר את עצמו בתחום האנימציה. נכון לעכשיו הקהל אשר מגיע לאירועים מורכב בעיקר מאנשים שידם לא באנימציה אך הם מסוקרנים ואוהבים את התחום ורוצים להחסף אליו וללמוד עליו יותר. היינו שמחות שיגיעו יותר אנימטורים כדי לקחת חלק פעיל ולתמוך באירועים מסוג זה."

לפי מה בחרתם את נושאי ההקרנה והאם הבחירות השפיעו על הקהל בכמותו, באופיו, בתגובותיו?
"אנחנו עוד בתחילת דרכנו, עד כה נערכו רק שני ערבים שהיו מלאים והקהל הביע התעניינות ושאל הרבה שאלות. רק לערב האחרון היה נושא (הערב הראשון שימש כפיילוט לראות אם יש עניין מהציבור) ועל כן עוד לא ניתן להסיק האם הנושא הוא שמושך את הקהל."

האם הערבים הללו הם חלק מאג'נדה רחבה יותר? האם יש תוכניות נוספות בכיוון?
"בהחלט! יש לנו כל מיני רעיונות שאנחנו רוצות להביא לידי ביצוע. בהחלט הכיוון הוא להרחיב ולהגדיל."

האם יש קשר בין ההקרנות הללו ליצירת סביבה יוצרת באיזושהי צורה?
"בתור יוצרות אנימציה שחיות בירושלים היינו רוצות שתתפתח פה סביבה יוצרת. אנו חושבות שאירועים מהסוג הזה יכולים למנף ולעודד סביבה כזו להווצר בעיר, ואנו מקוות שעוד יצתפרו ויזמו ויחד נשתלט על העולם. :) "



ועכשיו שרה חתוכה, אנימטורית ומנהלת המחלקה לאנימציה במינשר, שם אני מלמד.

"מועדון אנימציה נולד בתחילת השנה בהמשך ליוזמה של צביקה אורן (מטעם אסיפ''א).
הסיבה היא פשוטה: אנחנו אוהבים אנימציה, ואוהבים לדבר על זה.
אני, בשם המחלקה לאנימציה, ישר שיתפתי פעולה, ובממוצע פעם בחודש יש ערב פתוח באודיטוריום. (זו גם הזדמנות להגיע ישר לסטודנטים יוצרים פעילים). כל פעם בנושא אחר. אנו משתדלים לארח כמה שיותר יוצרים, כשכמובן המטרה היא גם ליצור דיאלוג חי בין יוצרים ואוהבי אנימציה ולא רק לצפות בדברים יפים.
צביקה בדרך כלל מנחה, לפעמים אני מצטרפת אליו. זה פתוח לכולם: גם מרצים, גם סטודנטים, גם אורחים, גם אלמונים.

במפגש הקרוב יתארחו אצלנו יוצרים של 2 סרטים שקיבלו פרס על סרטי סטודנטים בשטוטגרט.
פרס ראשון: דניאלה שרר, ישראלית שלמדה בROYAL COLLEGE עם הסרט THE SHIRLEY TEMPLE
בצל''ש זכו מור ישראלי ועידן ברזילי עם "מצופים".
צביקה ידבר על החוויה בתור שופט ויציג את 2 הסרטים שזכו בקטגוריית סרטים קצרים עצמאיים, וגם על התוכניות שהוא הציג שם בתוך אורח כבוד של הפסטיבל. (חשוב לזכור שיש לנו מזל ענק לעבוד עם אחד התאורתיקנים החשובים באנימציה בינלאומית).
בסיכום זהו מפגש מאוד שונה מהמפגש האיגוד. פחות בירות יותר סרטים. :)

הטריילר לסרטה של דניאלה שרר:

אפרופו דניאלה שרר. היא איירה ספר חדש שאם נכנסים לקוד QR שמשובץ בו האיורים הופכים לאנימציה וגיפים יפהפיים. הנה טעימה הכוללת את אחד הרגעים הטראומטיים בתולדות הטלויזיה בישראל.
ותודה לגיא גרניט רביב על ההפניה.



קטע מהספר יאיר ויהונתן / יאיר אגמון by כנרת זמורה ביתן


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):