דלג לתוכן הראשי

טכנולוגית חלון ליקום מקביל וג'ון קלאסן


מוטורלה מציגה טכנולוגיה חדשה באמצעות סרטון אנימציה חמוד של צוות פיתוח ואנימטורים מפיקסאר "יום רוח" :

טיזר:

והנה הסרט כולו בצילום מסך:


ככה זה באמת. אתה יכול להסתכל לכל כיוון והאנימציה זזה בהתאם. נראה לי שעוצמת המוסיקה מכוונת אותך למרכז ההתרחשות:

מקובל לומר על דברים כאלה שהם "NEW FORM OF STORYTELLING" וזה די שטויות. כי לא כל טכנולוגיה מייצרת דרך חדשה לספר סיפורים. כדי שזה יקרה צריך שתתפתח שפה חדשה כפי שקרה פעמים רבות בעבר ולא רק "חויית משתמש" חדשה.

זה משחק של מישהו אחר. שעושה שימוש בטכנולוגיה דומה:


המארז הנלווה ל"יום רוח". חמוד!


העיצוב מזכיר את שיתוף הפעולה של דיוויד אוריילי עם המעצב ג'ון קלאסן (יופי של בלוג) שעשה עבודת ארט לקורליין ועוד:


אופס! מסתבר שקלאסן אכן היה אחד המעצבים של "יום רוח". הנה פרויקט אחר שלו שנראה מאוד דומה. טריילר לספר עילדים שהוא כתב בשם "זה לא הכובע שלי":

אחד הדברים היפים בפרויקט של מוטורולה זה הבניה התלת-מימדית של איורים דו-מימדיים:
http://www.wired.com/business/2013/10/motorola-google-mouse/all/



למה שגוגל תפתח את זה? התשובה היא גוגל גלאס! נכון מאוד. אנחנו נסתכל על מציאות מדומה כמו במכסח הדשא. בהצלחה עם זה.
עוד פרטים על הטכנולוגיה "Spotify stories"  פה: http://techcrunch.com/2013/10/29/google-motorola-spotlight-stories/

הקונספט גם מזכיר לי את פו הדוב שעף ברוח בסרט הכי מוצלח שלו שגם זכה באוסקר:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סימור - סרט הגמר של רונלי נמט

"סימור" של רונלי נמט. מנשר 2015.
את רונלי אני מכיר מאז שהתחלתי ללמד במנשר. יוצרת עם עולם מונפש עשיר ואפל שלא מפחדת לגעת בצורה הומוריסטית במוות, שואה, אלימות וייסורי נפש. היא יצרה במהלך הלימודים סרטים מטרידים מאוד שעמדו בניגוד מוחלט למה שנראה היה לעין. בסרט הגמר שלה "סימור" לעומת זאת ניתן למצוא דווקא אנושיות וחצי נחמה. הסרט מתחיל בסימור, שמואס בחייו אך מקבל הזדמנות מיוחדת.
קבלו את סימור:



הדמות של סימור מבוססת בחופשיות על סימור גלאס, דמותו של סלינג'ר ב"יום נפלא לדגי הבננה".


אתר: http://www.ronleenemeth.com/


















זוכי אסיף 2016 ונימוקי השופטים

אנימיקס נגמר ואיתו אסיף. ולהלן הזוכים בקטגוריות השונות: אסיף 2016 נימוקי השופטים – פרס גרוס פרס יורם גרוס 2016 מוענק לדניאלה שרר על עבודתה כיוצרת סרטי אנימציה עצמאית ומאיירת, הנוגעת בנושאים חמקמקים וכואבים של ילדות, ניתוק וזרות, ועושה זאת בשפה קולנועית איורית ייחודית לה בה דימוי זורם לתוך דימוי, והעמדה קודמת מתגנבת לתוך העמדה חדשה ומאירה אותה באור המגלה, ללא מילים, משהו נוסף על הסיטואציה. עבודותיה של דניאלה מתאפיינות בדיוק רעיוני, המותיר מקום גם למשחק ביחס לטקסט של מספר – רבות מעבודותיה מתייחסות לטקסט המסופר באופן המזכיר דיאלוג לא איור שלו, אלא הרהור אודותיו – ותשובה לו.

הפרס ניתן לדניאלה כעידוד ליצירה עצמאית, על מנת שתמשיך לפתח את הסגנון הייחודי לה, ותיצור סרטים נוספים.


קטגוריית סרטים עצמאיים מועמדים:
שוק/ דותן מורנו
לילי/ חני דומבה ותום קוריס
מכתוב/ מעיין אנגלמן לבית אבי חי
מחפש אותם. - Neko Productions לבית אבי חי
- Animetzba Lettersproject / פיל אנימציה בע"מ

פרס ראשון שוק/ דותן מורנו –

גדולתו של הסרט הוא בהצלחתו להעביר לצופה מציאות מקומית מובהקת באמצעים ויזואליים רזים, קווי …

על מואנה ועל מסע נשי

על מואנה ועל מסע נשי *מיועד לקריאה לאחר צפיה.
לא עוד סרט מסע הסיפור של מואנה הוא לכאורה סיפור מסע מוכר של דמות שצריכה לפרוץ גבולות כנגד הגבלות אביה השמרן כדי להציל את עצמה ואת מה שיקר לה ולשם כך עוברת דרך כמה תחנות בהן תתמודד עם דמויות ואתגרים הרלוונטים למטרת המסע. הרבה מזה נשמע כמו תבנית דיסני מוכרת ולכן ראוי לתהות מה היה חדש במסע הזה. נראה שלא פחות משמואנה הוא סרט מסע הוא סרט על סרטי מסע שכן לאורכו מואנה מלווה בדמות, שכבר עברה את המסע הזה בעבר ופגשה את כל מה שמצפה לה בדרך רק באופן שונה. במובן זה הסרט מאוד דומה במבנה שלו ל"קובו ושני המיתרים" (לייקה 2016) שגם בו המסע הוא מעין שחזור של מסע קודם. בכל אופן, אחד הדברים שמאפיינים את המסע של מואנה מתבטא ב"שיר הקונפליקט" שלה המדבר על המקום בו היא נמצאת: האם במשאת ליבה או איפה שהיא נמצאת פיזית, עם משפחה, קהילה ואי. המתרגם של השיר לעברית (בגרסת התרגום) החליף את המילים Where you are למילה אתגר פשוט כי זה מתחרז ואני הרגשתי שיש בזה עוול כלפי הסרט כי מואנה לא רוצה "הרפתקה אי שם" או "אתגר". מואנה נמשכת לים כי…