דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך יולי, 2013

בשוטף, אוגוסט 2013

כמה הערות בלוגיות: דבר ראשון הבלוג פרח החודש עם קרוב ל-10,000 כניסות. אני חושב שיש לזה קשר לעיסוק הנרחב באנימציה ישראלית. זה יפה ותודה לכם.
החלפתי את מערכת התגובות כי בעבר לא קיבלתי התראות על תגובות חדשות. אם כתבתם הודעה בעבר והתעלמתי ממנה בטעות, אני מתנצל. מעכשיו אני מעודכן. כמו כן מעכשיו ניתן להשאיר הודעות עם וידאו! תשתמשו בזה. זה כיף.
בנוסף: פתחתיקומונת גוגל+ למאחורי הקלעים של הבלוג, שם אני יכול לשתף רעיונות ומחשבות שאין מקומם עדיין בבלוג ולדון בסוגיות אנימטיביות שונות. זו גרסת בטא, אתם ממש לא צריכים אותה, אם יהיה מעניין שם זה ימשיך ואם לא, אז לא. (למה גוגל+? כי זה נראה אחלה במובייל ויש חלוקה לפי קטגוריות!)

ולענייננו: בחודש שעבר לא היה בשוטף אז יש כמה דברים שהצטברו:
עם מה נתחיל? עם אנימציה ויצירה ברשת:

מועדון 11 השניות של כריס אוהרה

(דרך on animation)
כריס אוהרה (שעובד גם על גאמבול) עושה יופי של אנימציה קלאסית בפלאש, פשוטה ומגניבה. הנה כמה עבודות ממועדון 11 השניות:

הכל על ידיים

לא קל לצייר ידיים ואולי בגלל זה דיסני חתך אצבע אחת למיקי. בכל מקרה, לפניכם שלושה סרטים והמון ידיים מצוירות...
(דרך FLOOBY NOOBY)

פרסומת חמודה לגינס


כף יד:


טוב... זה למיטיבי לכת. סרט ישן של ג'ירי טרנקה הצ'כי. על דמות קטנה מול יד כוחנית (17 דקות).



עוד המון ידיים בפנים...

מיוריטה - פרסומת של יונתן פופר

יונתן פופר עיצב ביים והנפיש פרסומת מקסימה ומעוצבת לאפליקציה שעוסקת באכילת שפנים.
יונתן עשה את סרט הגמר המשובח מ2012 "אל נקם".

ארט ועוד:

מיומנו של שופט בתחרות סרטי סטודנטים, אסיף 2013

"אחד אוהב כרוב, אחד אוהב צנונית, מי צודק?" מתוך הסיפור "מי צודק" של עפרה ריזנפלד

הקונגרס - טעימות מתהליך העבודה

עד שהסרט יגיע לארץ קבלו טעימות מתהליך העבודה על "הקונגרס" של ארי פולמן (במאי אנימציה: יוני גודמן) יוצר "ואלס עם באשיר".
דרך האתר הרשמי של הסרט. תודה לבועז לדרר ולאורה שוורץ על ההפניה.

סצינה ראשונה. אנימטיק מול תוצר סופי:





עוד סצינה מקסימה:

טיפוגרפיה לכותרות

אנימטורים! אסור לזלזל בכותרות לסרטים ולא יזיק להנפיש אותם.
הנה כמה סרטונים על ההסטוריה של עיצוב כותרות לסרטים ונתחיל בדוגמה האהובה עליי: הפתיח המשלב טיפוגרפיה קנטית  ל"מפלצות בע"מ":


עיצובי כותרות משנקר 2013:


עקרונות:

עוד סרטי גמר מחולון 2013 (ושנקר אחד)

אני עדיין מחכה שסרטי הגמר מספיר 2012 יעלו לרשת והנה האנימטורים הטריים מחולון לא מבזבזים זמן ויש כבר שישה מהם ברשת חוץ מ"ואולי הפעם" המצויין של אסנת אפשטיין שכבר העליתי.

מים לא שקטים. מעיין כהן מתארת זרם תודעה של ביישן.


הארוחה האחרונה. ארוחת אימים מאויירת של מיכל משולם.

עוד...

להציל את מר בנקס

דיסני סוף סוף מוציאים מהמגרה את המותג הסודי שלהם: דיסני עצמו. הם לא עסקו בו עד עכשיו כנושא אולי בגלל החשש שזה יביא יותר צרות מתועלת. אז מה הם עשו? הסריטו סיפור צידי על הנסיון של דיסני לרכוש את זכויות היוצרים ל"מרי פופינס" מהסופרת פמלה לינדון טרברס. טום הנקס בתפקיד דיסני. נראה מעניין. בעיקר אם זה באמת קרה.
עוד פרטים (בעברית) על מאבק הרכישה הזה תוכלו לקרוא פה: http://qa-galatz.scepia-sites.co.il/1402-22200-he/Galatz.aspx.


זוכרים את הפוסטר הזה שנעשה לסרט שלא קיים?

הקרודים -קונספט ארטיסטס מחפשים סיפור

נהנתי מהקרודים באופן מפתיע.
מה יש בסרט הזה? ארט. כמעט רק ארט. זה ספר ארט שעשו ממנו סרט. זה סרט שבמקום דמויות ועלילה שמו עיצובים והוסיפו אנימציה (מדהימה יחסית לריקנות של הסרט) ואקשן מטורף. מה שמעלה את השאלה אם אפשר לעצב דמות כשאין ממש "דמות"? כשאין מישהו ספציפי, עם נשמה אותו רוצים לעצב. אפשר לעשות "קונספט ארט" כשאין "קונספט"? כשאין משהו כמו עלילה או אמירה או סיבה שאותה צריך לבטא בעיצוב?
אותו דבר אני מרגיש לגבי בית הספר לאנימציה "אנימיישן מנטור". שיש בו לימוד אנימציית דמויות בלי "דמויות", בלי מה שנמצא מאחורי הקליפה הזו של "דמות". אולי אני טועה אבל משהו שם תמיד מרגיש לי ריק, משהו מרגיש לי לא ספציפי, לא של דמות ספציפית, חד פעמית וייחודית.
ב"ראלף ההורס" הרגשתי הפוך: שאפילו דמויות שלא אהבתי היו נורא הן עצמן. היה להן דרך משלהן לעשות כל דבר, דרך ששמורה רק להן כי יש להן אישיות שאי אפשר להפריד מביטויי המשחק שלה. המשחק כסימפטום לנפש.
תעזבו. קחו ארט.

דרך: הבלוג של הקרודים, הבלוג של שיין פיגמורhttp://pinterest.com/search/pins…

שני סרטים מצויינים: סחיזאין ודרק האיטי

יש סרטים שאני מחכה לזמן הנכון להעלות אבל כנראה שאין זמן טוב. אני פשוט מקווה שלא תפספסו אות את הסרט הזה והוא יבלע במורד הרשומות. כזה הוא "סחיזאין" (צרפת 2008) של ג'רמי קלפין. סרט מצויין על הנרי, שבעקבות מפגש עם אסטרואיד של 150 טון מצא את עצמו במרחק של 91 סנטימטרים מגופו.


"דרק האיטי" (2011), של דן אוג'רי, הוא פחות מוצלח אך מעניין ועוסק בנושא דומה.
המלכה ב"עליסה בארץ המראה" אמרה לעליסה: "כאן, מבינה את, יש לרוץ מהר ככל שאת יכולה כדי להישאר במקום אחד, ואם רוצים להתקדם לאיזה מקום אחר, צריכים לרוץ לפחות במהירות כפולה". כך גם ב"דרק האיטי". העולם מסתובב במהירות עצומה ולמעשה, זה כל כך קשה לעמוד במקום.

ביטול יצר הרע והבעיות שלי עם 'אמיצה' ו'בית ספר למפלצות'

ראיתי את "בית הספר למפלצות" ובנוהל של הבלוג אני נמנע מלתת ביקורות כי יש מספיק בלוגים ואתרים בשביל זה. אבל אני כן אוהב לנתח סרטים מתוך הנחה שלסיפורים מאונמצים יש תפקיד מרכזי בייצוג הצד הפנטסטי של חיינו.
"פיקסאר" הם מקרה מבחן מרתק לפיתוח סרטים. כבר כתבתי על כך פה (באריכות) ופה (בקצרה) ויש לי עוד הרבה מה לכתוב בנושא אבל אני אתחיל מכמה הערות על "אמיצה" שמתחברות לי לכמה נקודות שרציתי לחלוק על "בית הספר למפלצות".
זהירות, ספוילרים.

טרולים בקופסאות. טריילר חדש.

טרולים עולים מהביוב וחוטפים ילדים וגבינה. מבוסס על ספרו של אלן סנו "זהירות! מפלצות!"
הטריילר, שנראה כאילו הופק עבור עמותת "משפחה חדשה", הוא הפעם השניה שבה אולפני "לייקה" מביאים רמיזות הומוסקסואליות לסרט משפחה. מעניין אם זה קשור לסרט או שמדובר באג'נדה.

רשמים ממינכן

"הגבולות עשויים מזכרונות קולקטיבים."
ג'ק טמל, אמן רחוב ואלטר אגו של סטודנט אנימציה מבצלאל. עבודה מדהימה של שבוע. שירה אנימטיבית של מילים ורישומים.
"ובארץ? בארץ אני מת. אני אפאחד."
מקווה שזה זמני.

הרשת הלא-חברתית

סרטים על השפעת הרשתות החברתיותהאיש הלא סוציאלי מאת איישה מאדו
עוד...