הנה כמה ספרים על "האנה ברברה" שאחראים להמון סדרות אנימציה ודמויות בלתי נשכחות (שחלקן נשכחו מזמן).
כשחיפשתי חומרים עליהם גיליתי שהם נחשבים כמקור למרמור רציני בקרב אנימטורים. ה"שפה האנימטיבית" שלהם נתפסת (ובצדק כנראה) כלא יותר מנסיון לרסק את העלויות של הפקות האנימציה בטלויזיה והאיכות בהתאם, מה שמכונה "אנימציה מוגבלת" עם כל האסוציאציות הנלוות לזה.
המשמעות היא שהם הציבו רף כל-כך נמוך שפגע בתעשיית האנימציה האמריקנית כולה. מזכיר את השפעת הפלאש על תעשית האנימציה העכשווית.
לשבחם אני אומר שלפחות בכמה נושאים הירידה באיכות הובילה לשימת דגשים חדשים: אפיון משעשע של אנימציה מוגבלת כמו בריצות ומרדפים והדגש שהושם על תסריט ומשחק קולות.
זה לא תמיד רע. לדעתי זה רע כשזה נהיה סטנדרט.
הפלינסטונים:
והנה שלל המצאות ביתיות מעולמם של הקדמונים:
 |
| מלון אמיתי בדרום אפריקה |
תגובות
הוסף רשומת תגובה