סיפורו של עכבר, 2007

אנימציה יפהפיה של בנימין רנר. מבוסס בחופשיות על משל האריה והעכבר. עם טוויסט משובח.


בבית ספר לתאטרון חזותי בירושלים יש קורס שנקרא "בימוי דרך עיצוב" (שפיתחה מרית בן ישראל בעלת הבלוג הנפלא "עיר האושר"). אני לא יודע על מה הקורס אבל אני מאוד אוהב את השם שלו. יש משהו מאוד אמיתי בהסתכלות על הארט של סרט (או מופע) כחלק מהשפה שלו. זה נשמע טרוויאלי, אבל זה לא. הרבה פעמים אנחנו עסוקים בשאלה של "מה יפה?" "מה טרנדי?" במקום לשאול מה מבטא או מגבה את התוכן של הסרט. "ארט דירקטינג" אמיתי, לא דירקטינג במובן של חלוקת הוראות לביצועיסטים שכפופים לך אלא של בימוי.
זה מה שאהבתי בסרט הזה. מעבר לאנימציה היפה, יש בו תנועה זורמת פנימה והחוצה מאובייקטים מזוהים לקאט אאוט מופשט. לפעמים אתה לא יודע מה אתה רואה ואז הדימוי נבנה מול עיניך. וזה משפיע מאוד על החוויה הרגשית.

סרטון נוסף שלו ונהדר לא פחות:

תגובות