עיצוב דמויות הוא עבודה קשה. ממעט הנסיון שלי בתחום נראה שעיצוב אמיתי, כזה שמעביר את האופי של הדמות ובאותו זמן מסגנן אותה מבלי להפוך אותה לקלישאה, הוא עבודה שדורשת דיוק ושימת לב לפרטים. מעבר לכך, שמתי לב שהנסיון לשנות משהו קטן בדמות מצריך תמיד חשיבה מחודשת על הדמות כולה. כי דמות היא חטיבה אחת שבה כל איבר מדבר עם אבר אחר.
האימג' שהכי מייצג בעיניי את המורכבות שבעיצוב דמות הוא זה של קאא מספר הג'ונגל:
(בתמונה הקטנה אפשר לראות את המדובב של קאא, שעושה גם את קולו של פו הדוב.)
במקור נתקלתי באיור הזה בספר "illusion of life" של דיסני. אפשר לראות בו את המעבר של קאא מנחש ראליסטי, לשחקן עם אופי. מה שהכי מרשים זה לראות מה עובר מסקיצה לסקיצה. ובעיקר, מתי העיניים של קאא הגיעו למקום הנכון שלהם בפרצוף עד שהוא קיבל את ההבעה הספציפית שלו.
מה אני אוהב בדמות הזו? שהיא מצליחה להעביר משהו שהוא חמקמק: את זה שקאא הוא רשע אבל הוא לא VILLAIN. הוא לא "הרשע" של הסרט. זו תחושה שמתאמתת כאשר קאא פוגש את שירחן ואנחנו רואים את מערכת היחסים המורכבת שיש בין שני הטורפים האלה. הם אינם שווי-כוחות אבל משחקים משחק כאילו הם כן, משום שהם לא טורפים אחד של השני.
עיצוב דמותו של קלייטון מטרזן:
ספוילר, סצינת המוות של קלייטון:
בבלוג של הארלד סיפרמן הוא מציג את התהליכים שמאחורי עיצוב דמותו של קלייטון (מובא מהבלוג שלו בתרגום חופשי, מקוצר ומעוות שלי):
"כשעבדנו על הסרט רצינו שקלייטון יהיה הרע, וקרצ'אק יהיה רע למראית עין, בשביל הטוויסט בעלילה, זה לא עבד. בסרטי הוליווד הישנים הצייד הלבן היה הגיבור, ולא הרע, ולכן רצינו דווקא להשתמש בגיבור כזה. ומי הכי מתאים לתפקיד אם לא קלארק גייבל?"
"גייבל היה אמריקני מדי בשביל הדמות ולכן חיפשנו יותר "ג'נטלמן בריטי". והלכתי ישר למקור: ג'ון ברימור."
"תמיד עוזר לחפש מקבילה עדכנית לדמות שאתה מחפש, זהו צייד פילים אפריקני. הביטו לעיניים שלו."
"חיפשתי השראה מסוגים שונים של חוקרי טבע. זהו סר ריצ'רד ברטון, שגילה את מפלי ויקטוריה ותרגם את "אלף לילה ולילה". האב טיפוס של כל חוקר טבע."
האימג' שהכי מייצג בעיניי את המורכבות שבעיצוב דמות הוא זה של קאא מספר הג'ונגל:
(בתמונה הקטנה אפשר לראות את המדובב של קאא, שעושה גם את קולו של פו הדוב.)
במקור נתקלתי באיור הזה בספר "illusion of life" של דיסני. אפשר לראות בו את המעבר של קאא מנחש ראליסטי, לשחקן עם אופי. מה שהכי מרשים זה לראות מה עובר מסקיצה לסקיצה. ובעיקר, מתי העיניים של קאא הגיעו למקום הנכון שלהם בפרצוף עד שהוא קיבל את ההבעה הספציפית שלו.
מה אני אוהב בדמות הזו? שהיא מצליחה להעביר משהו שהוא חמקמק: את זה שקאא הוא רשע אבל הוא לא VILLAIN. הוא לא "הרשע" של הסרט. זו תחושה שמתאמתת כאשר קאא פוגש את שירחן ואנחנו רואים את מערכת היחסים המורכבת שיש בין שני הטורפים האלה. הם אינם שווי-כוחות אבל משחקים משחק כאילו הם כן, משום שהם לא טורפים אחד של השני.
עיצוב דמותו של קלייטון מטרזן:
ספוילר, סצינת המוות של קלייטון:
בבלוג של הארלד סיפרמן הוא מציג את התהליכים שמאחורי עיצוב דמותו של קלייטון (מובא מהבלוג שלו בתרגום חופשי, מקוצר ומעוות שלי):
"כשעבדנו על הסרט רצינו שקלייטון יהיה הרע, וקרצ'אק יהיה רע למראית עין, בשביל הטוויסט בעלילה, זה לא עבד. בסרטי הוליווד הישנים הצייד הלבן היה הגיבור, ולא הרע, ולכן רצינו דווקא להשתמש בגיבור כזה. ומי הכי מתאים לתפקיד אם לא קלארק גייבל?" 
"גייבל היה אמריקני מדי בשביל הדמות ולכן חיפשנו יותר "ג'נטלמן בריטי". והלכתי ישר למקור: ג'ון ברימור."
"תמיד עוזר לחפש מקבילה עדכנית לדמות שאתה מחפש, זהו צייד פילים אפריקני. הביטו לעיניים שלו."
"חיפשתי השראה מסוגים שונים של חוקרי טבע. זהו סר ריצ'רד ברטון, שגילה את מפלי ויקטוריה ותרגם את "אלף לילה ולילה". האב טיפוס של כל חוקר טבע."
רציתי לעשות הכל כדי שייראה בריטי, לכן לקחתי השראה גם מדיוויד ניוון, ארול פלין ואפילו מהנסיכים צ'רלס ופיליפ.
מתקרב...
בובת מודל שנבנתה לדמות והכניסה לו את הסנטר פנימה יותר: 
קישורים:
העבודה על ג'יין מטרזן
העבודה על יזמה המכשפה מ"הקיסר נפל על הראש"
העבודה על הטרול מ"מכושפת"
ראיון עם הארלד
בלוג עיצוב דמויות
ונסיים בספר הג'ונגל שוב. מילט קהל, אחד מגדולי האנימטורים של דיסני בפנסיל טסט יפהפה של מוגלי מטפס על עץ:
העבודה על ג'יין מטרזן
העבודה על יזמה המכשפה מ"הקיסר נפל על הראש"
העבודה על הטרול מ"מכושפת"
ראיון עם הארלד
בלוג עיצוב דמויות
ונסיים בספר הג'ונגל שוב. מילט קהל, אחד מגדולי האנימטורים של דיסני בפנסיל טסט יפהפה של מוגלי מטפס על עץ:
תגובות
הוסף רשומת תגובה