שינויי מצב רוח - משחק באנימציה

מישהי אמרה לי פעם ששחקן טוב נבחן בשינויי המצב שלו. במעברים. ניתן לומר זאת גם על אנימציה בכללותה. שהגדולה נמדדת במתח שבין שני פריימים. שני שוטים. שתי סצנות.

השוט הזה ממפלצות בע"מ הוא אחד האהובים עליי בתולדות האנימציה בכלל. הוא לא רק מכיל את אותו שינוי מצב רוח אלא גם יוצר משחק עדין מאוד שהוא גם ההתרה של הסרט כולו. משהו לקחת הביתה. השוט הזה מוכיח לי, למרות שקשה לי להתרגש מאנימציה תלת מימדית (בגלל הטכניקה או שפשוט כבר אין אנימטורים טובים כמו פעם, את זה אני עדיין לא בררתי לעצמי) שאפשר להחיות גם מודלים תלת מימדיים מפוליגונים ולמצוא בהם רגש אותנטי. (לא ניתן לצפייה בreader)