סוד כמוס לפרה ולחתול המעשן

שני סרטים שנעשו בתקשורת חזותית בצלאל בתקופה שלמדתי שם (סביבות 06). שניהם נעשו בטכניקת סטופמושן עם אוירה הזויה וקסומה. מאוד מומלץ.
מי שפותח הסוד בורח של אלון שטיאט (סטודיו "אנימישמיש"). סרט על שארית התום בארגזי קרטון.מסע אל הילדות בשנות ה80.


הסרט השני הוא סוג של קלסיקה. הוא כל כך מוזר, לואו-טקי ומיוחד שאני אפשר לשכוח אותו, גם אחרי כל כך הרבה שנים. (מצטער על האיכות, זה מה שמצאתי.)



את הסרט עשתה אלי בריקמן, מוסיקה של יהודה לדג'לי. בשרת העיוור יש ביקורת על הדיסק.