סיכום שנת 2015 באנימציה אינו פשוט. אספנו כאן, אני ושותפיי לסיכום, מבחר של סרטים שלדעתנו בלטו השנה. על פניו זו לא הייתה שנה חדשנית במיוחד. הרבה מגמות שהתחילו בעבר פשוט התפשטו להן הלאה והפכו לשפה בשימוש יומיומי.
עם זאת, זה כשלעצמו מהווה חידוש.
האנימציה שלחה זרועותיה למקומות חדשים. היא בכל מקום ובכל מדיום, ממשחקים ואפליקציות עד הקרנה על קירות מוזיאון. מנקודת מבט עכשווית נראה שאולי החלוקה המסורתית לקטגוריות אינה רלוונטית יותר.
מקווה שתהנו מהבחירות שלנו.
יוני
מי אנחנו:
צביקה אורן: יוצר אנימציה ותיק, מומחה לתולדות האנימציה, חבר הועד המנהל של האיגוד הבינ"ל לאנימציה (אסיפ"א).רועי צוקרמן: סטודנט שנה ד לאנימציה במנשר ונציג הסטודנטים באיגוד האנימציה
שירה סלימי: סטודנטית בספיר לתואר ראשון באנימציה, גיקית וכותבת
שוליית הקוסם: אני.*הסרטים שנבחרו הם רק סרטים קצרים שנעשו ועלו לרשת ב2015 (פלוס מינוס). זה מצמצם את הבחירה אבל המטרה היא להציג את הסרטים ולא רק לציין שהם קיימים.
חדר וחצי / ניר וגלי
צביקה:
סדרת קצרים מעוררי מחשבה וגורמי הנאה היא אירוע נדיר במציאות הישראלית. שתי סדרות כאלו הן כמעט נס.
האינטיליגנציה, הכשרונות, הרגישויות והאבחנה הדקה של ניר גרבר וגלי אדלבאום הביאו בשנת 2014 את "פינת ליטוף" וב- 2015 את "חדר וחצי" - פינת האנימציה של ניר וגלי. עלתה לשידור ב- 19.1.15.
האינטיליגנציה, הכשרונות, הרגישויות והאבחנה הדקה של ניר גרבר וגלי אדלבאום הביאו בשנת 2014 את "פינת ליטוף" וב- 2015 את "חדר וחצי" - פינת האנימציה של ניר וגלי. עלתה לשידור ב- 19.1.15.
קרדיטס: טל גדון, מתן ים, אלון סימון, יערה בוכמן-נוטה והמוסיקאי אלברטו שוורץ. פרק נבחר: לאן נעלם שמואל הגרב?
השוליה: קונסטנטין ברונזיט, האנימטור הרוסי המצויין, כדרכו, משלב בין הומור ורגש עמוק אך הפעם מגיע למקומות חדשים. סרטו האחרון מתאר ידידות בין שני קוסמונאוטים שעוברים תהליך הכשרה משותף לקראת מסע לחלל. שם הסרט מרמז על כל הכיוונים הפרשניים אליהם ניתן לקחת את הסרט: האם קוסמוס הוא שם פרטי? האם זהו החלל? האם זהו חלל מטפורי המדבר על שכול ואולי, ככל הנראה, הכל ביחד. סרט מרגש מאוד ומפתיע.
אחת הפרשנויות ששמעתי לסרט הייתה על ההומופוביה הגואה ברוסיה של פוטין. שמביאה הומוסקסואלים לממש את הזוגיות שלהם במקומות אחרים. אישית אני לא הייתי הולך לשם. הסרט מציג ברו-מאנס (חברות-גברית) ללא פן מיני וזה חלק מעוצמתו של הסרט.
אי אפשר לחיות בלי קוסמוס / קונסטנטין ברונזיט
אחת הפרשנויות ששמעתי לסרט הייתה על ההומופוביה הגואה ברוסיה של פוטין. שמביאה הומוסקסואלים לממש את הזוגיות שלהם במקומות אחרים. אישית אני לא הייתי הולך לשם. הסרט מציג ברו-מאנס (חברות-גברית) ללא פן מיני וזה חלק מעוצמתו של הסרט.
היפופוטמי / פיוטר דומלה
*לא קל לצפיה. כולל עירום ואלימות.
OTTO אוטו / סלבטור מורג'ינה ודריו ימרוגנו
רועי: סרט סטודנטים מאת סלבטור מורג'ינה ודריו ימרוגנו מהמרכז לאנימציה בז'נבה, פריקס לאבו.
הסרט מציג יכולות סטופמושן וצילום נהדרות בשילוב אנימציה קלאסית אבסטרקטית מרהיבה הנותנת לך חשק לצפות בסרט ולחקור אותו בכל פעם מחדש. הסרט במרכזו מכוון לדבר באופן מטאפורי ומופשט על מעגליות טבעית של אירועים, מלחמה של שחור נגד לבן והתפהכות היוצרות כנגד הטבע, עם משחקי תפקידים שבין השולט לנשלט.
פחדים Fears / נטע מטלוך
סרט סטודנטים מאת נטע מטלוך מבית ספר לצילום בונקובר. אנימציה קלאסית קצרה ומשעשעת המציגה לנו את תפקידם של יצורים קטנים וחמודים שהם הפחדים שלנו, שמסתובבים איתנו לכל מקום שנלך ושומרים עלינו מפני הסכנות. הסרט מציג סגנונות ויכולות אנימציה קלאסית נהדרות וחמודות שנותנות לנו חשק לעוד!
אש פראית WILDFIRE / הוגוס אופסטר, פייר פינון, ניקול סטפורד, ולנטין סטול, ארנאוד טריבאוט, שאנג זאנג
השוליה: בית ספר גובלינס הוא אחד מבתי הספר הטובים בעולם לאנימציה. מדי שנה הוא מוציא סרטי בוגרים מעוצבים ומונפשים לעילא. אבל באותו זמן, מבחינה סיפורית, התוצרים היו דלים וחסרי ייחוד. הרמה המיקצועית הגבוהה באה על חשבון הביטוי הייחודי של הבוגרים ובכלל על הנסיון המורכב לספר סיפור.
עד השנה.
השנה היה שינוי מגמה ברור. אולי בהשפעת שיתופי פעולה עם בית הספר האמריקני CALART הסרטים הפכו להיות ממש סרטים קצרים, דרמטיים ומרגשים. מבחינתי המוצלח שבהם היה WILDFIRE שעוסק במשפחה ונשיות באמצעות מטפורה חזקה וניואנסים של משחק.
שאר הסרטים: סרטי גובלינס 2015
וויטק הדב החייל / מריאנה רסקין
שירה: מה עוד אני יכולה להגיד על מריאנה שלא נאמר כבר? על הכישרון שלה, על היחודיות שלה, על המקומות שהיא תגיע אליהם. ממקום של פרגון מלא והמון הערכה, כל הדברים האלה גם מגיעים לה ונכונים. אבל יש משהו שמריאנה עושה נכון לדעתי יותר מהכל, והוא האווירה.
בסרט הגמר הקצר שלה וויטק, מריאנה מגוללת את חיו של דוב שהצטרף לצבא הפולני. ואני חייבת להגיד שהסרט פשוט נוטף אווירה ומהסוג שמריאנה עושה הכי טוב- נוסטלגיה. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל הקו המגורען והיפה והתנועה המינימליסטית לוקחות אותי אחורה בזמן אל התקופה שהזיכרונות רק מתחילים להבנות. משהו בקו שנע בין ילדות חופשית ומשחקת לבין נוקשות אנליטית ומחושבת יוצר עניין שהוא גם מרשים אבל גם ממוגג בו זמנית. מריאנה משתמשת בחוכמה בידע שלה בציור ומתרגמת לתנועה את הציורים שלה בדיוק כפי שדמיינתי שהם יזוזו, עם המון שמחה. מריאנה היא בהחלט אחת מנבחרי השנה שלי.
C.U.R.E של BOOTS
רועי: קליפ פסיכודלי וטריפי שיצר האנימטור אנטוני פ. סשפרד. אנטוני הוא אנימטור עצמאי המגיע מפילדלפיה שבכל יצירה שלו שופך את התכונה הנחשקת ביותר – דימיון.
בקליפ של הלהקה "בוטס", לאנטוני היה החופש לכתוב את הסיפור מאחורי הקליפ בעצמו – אשר מעביר אותה חוויה טריפית, אבסטרקטית ופסיכודלית ביותר דרך אנימציה קלאסית ומעט אפקטים דיגטלים עם ביקורת ואמירה אישית על הצד האפל של הטכנולוגיה העתידנית, סחר בכסף, התמכרות ומציאות דיקטטורית.
Owl Me Tender ג'אם אנימציה
צביקה: ואריאציות ינשופיות בקליפ מוזיקלי שנוצר בתיאום בין 20 אמני אנימציה. תענוג לראות גישות יצירתיות כל כך מגוונות וביניהן כמה נפלאות.
The Jezabels של Come Alive מאת דרסי פרנדרגאסט וקסין לי
צביקה: איכויות מענגות של צבע שמן על זכוכית. כוריאוגרפיה של טקסטורות צבע ותחושת זרימה.
Doña Ubenza. של מריאנה קריזו
צביקה: המתיקות שבתמימות והעושר הנפלא של חומריות וצבעוניות צמר. קליפ מוסיקלי מענג בתמימותו. אין קונפליקטים דרמטיים ואין ניסיון לעשות רושם על הצופה. בחירת החומר אולי בהשראת "הו ווילי" אבל ממש לא חיקוי שלו.
"הו ווילי" – אחד הסרטים הכי מרגשים שראיתי בשנים האחרונות. כל הבחירות היצירתיות נפלאות בעיני – אופי התנועה, התזמון, העיצוב, הצבעוניות, פס הקול והחומריות של הלבד הצבוע. כולן משרתות סיפור של בדידות ואהבה, עם הזמנה למי שרוצה ליהנות גם מרבדים תוכניים נוספים. יוצריו העלו אותו לרשת בסוף 2015.
Squarepusher • ‘Stor Eiglass’
השוליה: השנה הייתה שנת פריצה למציאות המדומה. התפתחות הטכנולוגיה הטמיעה את חויות המציאות ב-360 מעלות בכל מכשיר נייד. עם הטמעה מובנית ביוטיוב ובפייסבוק ולאחרונה גם עם יכולות אינטרקטיביות (ראו את פרויקט אארדמן האחרון לחג המולד, מקסים). הקליפ הספציפי הזה חביב עליי במיוחד. גם מבחינה עיצובית וגם מבחינת השימוש במציאות מדומה. הוא מכניס אותנו לטריפ צבעוני מצחיק והזוי. הרי לא תמיד יוצא לנו לרוץ במרחב עם ראש כרות.
זואוטרופ – פרומו האח הגדול 2015 / יובל ומרב נתן עם שרון גזית
Autism Speak – Jacob's Story "אוטיזם מדבר-סיפורו של ג'ייקוב", גילהרם מרקונדס
צביקה: טיפול יצירתי יפה מאד בנושא לא פשוט, עם בחירות עיצוביות חכמות, בין פנטזיה לריאליזם.
Honda" Paper"/ PES
צביקה: פרסומת בחשיבה מקורית, כמו שהתרגלנו אצל "פס". אמן ניו יורקי המספק גירויים יצירתיים בשפע בסרטיו העצמאיים והמסחריים.
Chobani / סטודיו Psyop
השוליה: פרסומת למעדן חלב שמתפקדת כסרט קצר לכל דבר. הפרסומת משלבת בין סרטי טבע לפירות ומביאה למסך יצורי כלאיים משעשעים.
רועי: אקטינג נהדר וקטן שחוזר עליו שוב ושוב בלופים, לא יכולתי שלא להנות מצפיה חוזרת בו בגיף שוב ושוב – מבחינתי זו הצלחה לעשות אקטינג כזה פשוט ומתוק דרך מצלמות אבטחה שגורם לנו לדמיין סיפור מאחורי המבטים שלהם באחת והשניה. הבלוג של היוצר בטמבלר מציג עוד המון גיפים שהם מרשימים מבחינת התלת, התפרקות וחזרה – אך הגיף הזה מצליח לספר מאחוריו סיפור קטן ומתוק.
רועי: אורי טור, בוגר שנקר, מאייר ואנימטור שלא מפסיק ליצור גיפים אבסטרקטים שנעים בגלים ונכנסים ללופ, יוצרים צורות וחוויות שונות בכל צפיה בכל גיף.
בבלוג שלו בטמבלר, "לופיזם" אפשר לצפות בגיפים האחרונים שלו:
http://looopism.tumblr.com/
הבלוג שלו: http://csabaklement.tumblr.com/
בנוסף, הטבח במגזין הסאטירי "שארלי הבדו" השנה השאיר אחריו המון תגובות מאויירות שמבטאות אי-כניעה לטרור האיסלמי והמוטיב החוזר בהם היה נשק מול כלי ציור. זה אחד החמודים, שנעשה על ידי Thoka maer הנהדרת.
ולבקשת הקהל: גיף מתוך הקליפ BOYS LATIN של PANDA BEAR בו ערן היללי ביים את האנימציה.
ריק ומורטי
רועי: מדובר בתופעה טלוויזיונית, סדרה שמשודרת גם ברשת (Adult Swim) ושמה ריק ומורטי – סדרה בת 2 עונות עד כה שסחפה אחריה מיליוני צופים והביאה איתה אלפי גיפים, גגים, איורים, תחרויות, קאטצ' פרייז, שירים ועוד המון דברים נוספים.הסדרה היא סדרה קומית-אינדי למבוגרים שעוקבת אחרי עלילותיהם המתמשכות של ריק ומורטי, סבא מדען גאון ואלכוהליסט ונכדו בן הטיפש-עשרה. בכל פרק יש עלילה מלאת המצאות וחידושים ומסע בין יקומים ואזכורים למציאות שלנו, סדרות טלוויזיה וסרטים שונים אחרים.
כן... הדמויות המרכזיות מזכירות את מרטי ודוק מהסרט "בחזרה לעתיד", שכן הסדרה התחילה בתור אנימציה פרודית קצרה שיצר רוילנד ב-2006.
אם לא צפיתם עד כה – עזבו את הכל ותתחילו לצפות בה - וואבה לאבה דאב דאב!
VjSuave
השוליה: אנימציה פולשת למרחבים חדשים' מוקרנת על קירות וחודרת למוזיאונים. אחד הפרוייקטים הקסומים בהם נתקלתי השנה היה Suavciclo. אנימציה שמוקרנת ברחוב מתוך מקרן שמורכב על אופניים. שילןוב בין פרפורמנס חברתי ואמנות אורבנית. נהדר!http://vjsuave.com/
סומיטו סקקיברה
סומיטו הוריד את הסרט שלו מהרשת וחבל אז תסתפקו בטעימה ממנו. סומיטו עושה סרטי אנימציה אטיים ומלאי לולאות שמוקרנים מקיר לקיר בחללי תצוגה. אני בטוח שזה מהפנט להיות נוכח בחלל כזה:מה לעשות... יש דברים שאי אפשר להעביר ברשת...
לאתר שלו: http://sumitosakakibara.com/
לסיום, יוצרים ישראלים בולטים
- זו הייתה שנה טובה מאוד לאסף בן ארוש ולסטודיו פוינק. לא רק שאסף זכה בפרס גרוס על הצטיינות באנימציה, הציג תערוכת איורים ויצר עם הסטודיו שלו קליפים ופרסומות אסתטיות, הוא גם השפיע לא מעט בסגנון שלו על יוצרים אחרים. (לפעמים השפיע יותר מדי, אם יורשה לי.)
- שחף רם, חביב הבלוג מזה זמן, העלה לרשת את סרט הגמר שלו והספיק להפיק השנה שני קליפים מוסיקליים ייחודיים. את כולם תמצאו פה: http://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/11/2013STARTS.html
- בטקס אסיף האחרון הזוכים הגדולים היו עידן ברזילי ומור ישראלי שעלו שלוש פעמים לבמה לקול מחיאות כפיים. סרטם "קן דרור" שנעשה עבור "בית אבי חי" בפרויקט "פנים.יום.זיכרון" המבורך זכה בפרס האיגוד וקיבל ציון לשבח על העיצוב בסרט עצמאי. הם גם זכו במענק קרן רבינוביץ לפיתוח סרט באורך מלא.
קן דרור הוא סרט זיכרון יפהפה שלוקח אותנו מעבר לסיפור הבסיסי של יהודה קן דרור. מור ועידן עושים אנימציה יפה ומעוצבת אבל לא מתחבאים מאחורי היכולות הטכניות שלהם. הם מציגים את דרור כדמות עירומה וחופשית שרצה לה ביער. משרטטים דמותו של לוחם שהתנדב ללא מילים למשוך את אש האויב במבצע קדש 1957.
לינקים לסיכומי שנה קולנועיים ואנימטיביים נוספים:
סינמסקופ
http://cinemascope.mako.co.il/archives/23163
מולטיוורס
http://multiversesite.com/2015/12/30/2015-review-best-and-worst-movies/
סריטה
http://srita.net/2015//
Creators Project
http://thecreatorsproject.vice.com/tag/EOY2015
שכחנו משהו? אם כן הוסיפו בתגובות!
תגובות
הוסף רשומת תגובה