סיכום כנס ניומדיה 2014

ישבתי לסכם את כנס הניומדיה שהתקיים בסינמטק תל אביב במסגרת פסטיבל סרטי הסטודנטים.
באתר "סריטה" סיכמו את הפסטיבל בזוית הישראלית שלו, וגם את סדנאות האמן 
באותו היום התקיים יום עיון משותף לאיגוד האנימטורים והתסריטאים שעסק בשיתוף פעולה בין תסריטאי ואנימטור. מכיוון שאני לא יכול להיות בשני מקומות באותו הזמן עקב תקלה בשברי זמן-חלל, סיכום שלו תמצאו פה. וזה היה לקראת אירוע פיצ'ינג שבסופו יהיה מענק למימוש שיתוף הפעולה. פרטים נוספים פה. יוזמה חשובה ונהדרת.

מה זה ניומדיה?

לפי אחד הדוברים בכנס זה "קולנוע+אינטרנט". אני ממש לא מסכים עם זה.
"ניומדיה" כשמה, היא שימוש בכלים לא מסורתיים לביטוי. נכון שהרבה פעמים מדובר על השימוש באינטרנט אבל ישנם גם מיצגים אינטרקטיבים, אפליקציות עם מציאות רבודה ועוד ועוד.
כנס הניומדיה האחרון שהתקיים בסינמטק תל אביב (ועלה 33 שקלים! כבוד על העלות!) היה חשוב לי מכמה בחינות: כדי לנסות לחוות את פלטפורמות העתיד וגם לראות איך המדיומים החדשים יכולים לקדם את הסטוריטלינג האנימטיבי ובנוסף, לפתוח לנו אפשרויות יצירה ופרנסה חדשים (פרנסה זה חשוב).


אסור לזלזל בהתפתחויות טכנולוגיות. לא פעם הן שיצרו שינויים מרחיקי לכת באמנות, לא פחות מזרמים פילוסופיים והתפתחויות תרבותיות וסוציולוגיות. חברת וולט-דיסני שוקדת באורח מסורתי על פיתוח אמצעים טכנולוגיים חדשים. עוד מתקופת וולט עצמו ועד ימינו אלה (כתבה על המעבדות של דיסני).

אם אתם בעניין אז כדאי שתדעו שכל שנה מתקיים פסטיבל "פרינט סקרין" בחולון שגם הוא נוגע בהרחבה בנושאים של ניומדיה, משחקים, נרטיבים חדשים ועוד.

הנה סיכום חופשי וכללי של ההרצאות שהיו בכנס:

הרצאה 1: אורי שנער על הזדמנויות בעידן האינטרנט

אורי שנער, מייסד אניבום, לשעבר מנכ"ל קשת ויזם, דיבר ההתפתחויות במדיום הטלויזיוני.
השלבים שציין:
יוטיוב מוקם ב-2005 ונמכר לגוגל לאחר שלא הצליחו להתחרות בו עם "גוגל וידאו".
2011: יוטיוב מתחיל שידורים חיים.
2013: יוטיוב פותח ערוצי תוכן. ופיילוט של דמי מנוי.
ישנם שני קטבים לתוכן טלויזיוני: תוכן ערוך וממסדי (ערוצי טלויזיה, שידורים בשעות מסוימות, הפקות מסודרות) מצד שני ישנם הסרטים האינטרנטיים, העצמאיים, ללא עלות שניתן לצפות בהם תמיד. באמצע ישנה הסינתזה: אפשרויות צפיה חופשיות בתוכן ערוך ומופק אך עדיין פתוח מאוד וכמעט אינסופי מבחינת כמות. לטענתו, למרות ההתפתחויות המדהימות מבחינה טכנולוגית, הטלויזיה עדיין עומדת במקום מאז שנוצרה. עדיין יש לוח משדרים שעליו שוקדים עורכים ואנשי ממון שמחליטים מי יראה, מה ומתי.

* הערה שלי: במושגים ישראלים ישנו מצב אבסורדי שבו כדי לשדר בטלויזיה אתה צריך אישור של המדינה ופיקוח! חה"כ משה פייגלין נאבק בכך. לטענתו (ההגיונית) אין שום סיבה שהמדינה תחליט מה משודר בטלויזיה. היא צירה למכור רשיונות ולא זכיונות. אני חושב שיש בזה המון הגיון.

ביוטיוב כיום 33% מהטראפיק (תנועת גולשים) הולכת ל33% מהתוכן. הולכים ונוצרים ערוצים משמעותייםשמצליחים להרוויח גם הרבה כסף. לדוגמה TITATU הישראלי (סרטונים לפעוטות פרסומת מטרידה ביותר!)

בקיצור, מעבר לתוכן ערוך אבל זמין.
התפתחויות נוספות: הטבלט וסמרטפונים: מדיה ניידת וזמינה על מסך קטן לפי בחירה. פורטלים של תוכן של יאהו וMAKER STUDIO והפריצה הגדולה של הטלויזיה הישירה: נטפליקס אמזון FIRETV ועוד.
כמו כן, שילובים שונים בטרנסמדיה: כלומר, תוכן לצפיה שמלווה בתוכן אינטרקטיבי כמו משחקים, טרויה ועוד. שמעודדים צפיה חברתית ומעורבת.

אז מה קורה לתעשיה שפוגשת מדיום חדש? תעשיית המוסיקה השתנתה, התיירות, הפנאי ורק הטלויזיה לא.

ועכשיו השינוי צפוי להגיע בגדול תוך שנתיים שלוש. למה?
1. תשתיות. האינטרנט מספק זרימה יציבה ומהירה של נפח גדול של מידע.
2. יצרני המכשירים מקדימים את תעשיית התוכן.
3. ב-88% מהמקרים תוך כדי צפיה בטלויזיה נעשות פעולות בנייד ובטבלט שקשורות בתוכנית הנצפית.

פעם תשתית הפנאי הייתה קיימת על שלושה מדיומים: מדיה (טלויזיה) חברה ומשחק. כיום שלושתם קיימים במכשיר אחד ובמערכת אחת. ועדיין מחפשים את הדרך. גוגל ואפל נאבקים אחד בשני ובינתיים כושלים. צפו להתפתחויות.

הערה שלי: כדאי להכיר את ערץ פרדרייטור בענייני אנימציה. מקווה לפרט עליו מתישהו.

הרצאה 2: פאנל: האם אפשר לעשות כסף באינטרנט? כשיצירה דיגיטלית מנסה להיות כלכלית// יורם שפר, אריק ברנשטיין, ג'ק קונטה

ג'ק קונטה חבר להקת ההיפסטרים פומפלמוס ועושה עוד המון דברים, השתתף בשיחת סקייפ. מה שהיה די נחמד. :)

כסף באינטרנט? שאלה טובה. גם לאנימטורים אבל לא רק.

אז בגדול: ג'ק הקים את פטרון אתר לתמיכה באמנים, בלוגרים ויוצרים שונים ישירות על ידי הקהל שלהם. מדובר על תמיכה בדברים שבמילא מופצים בחינם כך שהבסיס הוא על מחווה גם אם יש תגמולים לתמיכה זו.

בישראל מימון הרשת הוא יחסית חדש ומיועד להפקות קטנות לרוב. הכסף הגדול נמצא בקופרודוקציות. לאריק יש נסיון רב בתחום הזה. דברו על טרנס מדיה: שילוב מדיות שונות סביב עולם תוכן אחד. המטרה: מעורבות גדולה יותר עם התוצר. במילים אחרות: קהילה.

המניע ליצירה אינו כסף אלא חדוות היצירה. הקהילה מטרתה לאפשר המשך של יצירה בהפקה ברמה גבוהה ישירות לקהל היעד.

עם זאת, ישנן הרבה הפקות כיום שהן עדיין חובבניות מאוד ועם זאת מושכות קהל גדול. אבל זה מתמעט. הכסף הגדול יותר הצליח למשוך אליו את הקהל על חשבון היוצרים האנונימיים החובבניים וכדומה. (*אני חושב שהדוגמה של ניר וגלי מייצגת את הדרך שבה גופי שידור מסורתיים מאמצים לעצמם יצירה עצמאית מקוונת.)

האם מימון המונים יצליח בארץ? כן. אפשרי ואפשר לפנות גם לחו"ל.

האתגר הוא ליצור קהילה סביב משהו ואחר כך לספק מוצר שמיועד לה.

יורם: זה מתרחב, למיזמים קהילתיים ופוליטיים. בתרבות זה קורה פחות. לא מוצאים צורך לממן מה שיוצג בכל מקרה. וגם התוצרים מתרחבים: ביקורות, מוסיקה נסיונית ועוד.

שאלה מהקהל: יש מקום לנרטיב בניומדיה? שאלה מצוינת. וכנראה שכן. דוגמאות: משהו נסיוני? קבלו! וגם

הבלוג של יורם שפר על ניומדיה. ואחד המיזמים שלו לקולנוע אינטרנטי: http://www.movie-discovery.com/

האתר של אריק ברנשטיין

הרצאה 3: מגמות חדשניות בחווית הצפייה בטלוויזיה// דובב גולדשטיין

זו הרצאת ספונסר של YEד אבל עדיין היה נחמד. בגדול דובב תאר את המעבר מהלויין לצפיה ישירות באינטרנט. טלויזיה שלוקחים איתך לכל מקום. יש הרבה אנשים שצופים בזמן השידור (50%). מעבר לזה יש אנשים שמקליטים וצופים אחר כך (בטווח של שבוע) ויש את הVOD לצפיה לפי הזמנה.

הצפיה הרגילה לפי שעות שידור ובמדיום לוויני לא תעלם כל כך מהר אבל בהדרגה זה יקרה בעשור הקרוב.

המודל של תשלום לפרק מסויים או סדרה מסוימת הוא עדיין בעייתי. כי על כל סדרה שמצליחה יש כמה שכשלו. אי אפשר לממן רק מה שמצליח.
גם מוסיקאים מרוויחים בעיקר מהופעות כיום.

הרצאה 4: ייצוג מיעוטים ברשת- אחריות תרבותית או חופש היצירה// אדם גולדמן

הרצאה מעניינת על ייצוג מיעוטים במדיה. אין טעם שאפרט כי זה קצת מחוץ לנושא. אדם גולדמן, הומוסקסואל, במאי ותסריטאי יצר סדרות רשת שונות. THE OUTS ועוד. ניסה לאתגר את הדימוי ההומולסבי בתקשורת. להוציא אותם מהנישה הרגילה כדי ליצור שיקוף משמעותי עבור חברי הקהילה הגאה.

הרצאה 5: מעריצים יוצרים ברשת- תרבות מעריצים כז'אנר אינטרנטי// לי להב

לי להב לא דברה על היצירה שלה, לצערי. אלא על נושא מעניין אחר והוא תרבות הFANART. יצירת חובבים במחווה לתרבות פופולרית. היא דברה על תרבות המעריצים העכשווית שהיא מאוד יצירתית ומהווה חלק מרכזי בפיתוח של תוכן, על היחסים בין קהל ויצירה על ידי תגובות, מחוות וההשפעה שיש ללחץ הקהל על עתיד תוכניות מסוימות ואפילו דמויות. כמו לדוגמה הפופולריות הלא צפויה של לוקי הרע מהאוונג'רז. שיהיו בריאים.

דיברה על קומיוניטי: על המעורבות הטוטלית של תרבות פופולרית בחיי היומיום. ועל הגמישות בכל הנושא של זכויות יוצרים כדי לתת מענה להתפתחויות של יצירות משנה חופשיות וחובבניות.

לא מזמן כתבתי על לי בבלוג.

הרצאה 6: יצירה אינטראקטיבית ברשת- כשקולנוענים חושבים לא לינארי// יוני גבע

עם יוני גבע יצא לי לשוחח עוד לפני ההרצאה ועוד אכתוב עליו בהזדמנות. הוא אחראי על קהילת הוצרים הישראלית של אינטרלוד. אינטרלוד היא פלטפורמה ליצירת קולנוע-לא-לינארי-אינטרקטיבי-מבוסס-רשת שהוקמה על ידי יוני בלוך. מכירים את הקליפ של בוב דילן החדש? זה נעשה באינטרלוד. גם רועי כפרי עובד שם.

הנה דוגמה לסרטון אינטרקטיבי שנעשה באינטרלוד: למצוא את החמץ. הפלטפורמה היא פתוחה לשימוש וחינמית שלא לצרכים מסחריים. כך שיש שם הפקות מקצועיות לצד חובבניות ונסיוניות. מה שיפה זה שהפלטפורמה שהתחילה ביצירת קליפים עם אפשרויות בחירה (סיפורים מתפצלים) הפכה למשהו מגוון יותר שעדיין מחפש את הנרטיבים שלו.

הרצאה 7: עידן הבינג'ינג- צפייה מרוכזת והשלכותיה על הנרטיב, הצופה ותהליך ההפקה// ליאת אלקיים, ליאור זלמנסון, ד"ר גלי עינב, בהנחיית רותם לווים

ליאור (שגם הקים את פסטיבל פרינט סקרין) כתב מאמר על צפיה בינג'ינג: צפיה ברצף בהרבה פרקים. המאמר באלכסון. הוא טוען שאיבדנו את הסולידריות כי אין לנו כבר את הצפיה המשותפת. כל אחד רואה סדרה בזמן שנוח לו. בקיצור, סוציאליסט שחושב שהדרך להלחם בשינויי צריכה היא בהלאמה של שעות שידור. לא תודה. סליחה על הבוטות. לא ככה משיגים סולידריות. ובכלל מדובר בסוג של בעיות העולם הראשון ("אני חושש לדבר על משחקי הכס בפינת הקפה, או י אוי אוי!")

רני בלייר דיבר על העתיד: על סדרות וסרטים של המון שעות. על יכולת קיבולת עצומה של הצופה (שעומדת במקביל בסתירה לחוסר הסובלנות של הצופה לצפיה רציפה שמגובה בטרנסמדיה אותה תארתי קודם).

רני גם תאר תופעות הפוכות של צפיה יזומה בזמן נוח של חברים ביחד. בקבוצות קטנות. בכלל רני נמנע מלשפוט מציאות אם היא טובה או רעה. אלא התמודדות. מרתונים הם גם יתרון תרבותי. לא רק חיסרון.

רוב הצפיה היום הינה עדיין לינארית. ולא בהמון פרקים ברצף. אלא לפי זמני שידור.

יש היום מגמה ליצירת לוח שידורים פרטי. אבל עדיין צריך את האח הגדול שיסדר לוח ויקל עלינו את הבחירה.

הראליטי נותן מענה לטלויזיה המסורתית כי זה גם חוסך את התסריטאים וגם מייצר תוכן סדיר שזמן השידור בו הוא פקטור מרכזי.

במקביל ישנה התפתחות הפוכה של תכנים נורא קצרים ונגישים. וזה סיפור אחר (שדווקא לאנימטורים חשוב מאוד!)

האפקט של צפיה מהירה מונע לפעמים מדמויות להיות חלק מהחיים שלנו.  משתמשים בדמות וזורקים. בניגדו לטלנובלות שנמשכות שנים.

הצרפתים מדובבים סרטים. והגרמנים גם. לכן לא אכפת להם אם המקור בעברית במילא. זה פותח שווקים נוחים. לא צריך להפיק מחדש ולכן: לכו על קופרודוקציות. יש פה נפט של יצירה אבל חמישה ש.ג. סלקטורים עוצרים הכל. כאן שוב המקום להתייחס לזכיינות כמחסום על היצירה הישראלית. תוכן חופשי! עכשיו!

_________________________________________________

סיכום:

היה טוב ומעניין. למה לא היו הרבה אנשים בכנס? אני לא מבין. יום שישי בבוקר. 33 שקלים. הרבה הרצאות על אחד התחומים היצירתיים המתפתחים. חבל. מקווה לראות יותר אנשים בפעם הבאה ולא רק סטודנטים לקולנוע.

סקרנים לעוד ניומדיה?
הנה כמה קישורים ליצירות אינטרקטיביות ברשת:
NFB אינטרקטיב: http://interactive.nfb.ca/ (ובייחוד BLA BLA הנהדר! ותולדות הקולנוע המעניין - דוקואינטרקטיב כולל פרק על אנימציה)
ערוץ. SUBMARINE http://www.submarinechannel.com/
זהו בינתיים.