לצייר את אלוקים, את השטן ואת הכעס


בספר "רשמים רישומים" שאיירתי (כתב אורי יהל) היה פרק שעסק בשיחה עם אלוהים. וכמובן שזה דרש חשיבה איך לאייר או לא לאייר שיחה שכזו. המחשבה הראשונה שלי היתה שאלוהים פה הוא אלוהים מדומיין, ולכן דווקא יכול להתאים לצייר אותו, במודע, לפי הקלישאה של הסבא המזוקן. אבל זה לא עבד. גם בגלל שה"הפוך על הפוך" הזה לא מתקשר (ונראה פשוט כמו הקלישאה) וגם בגלל שלמרות שהכותב הוא חילוני האלוהים שלו לא מדומיין. השיחה היא אמיתית, כנה, ואין להפחית מעצמתה. הפיתרון שלי היה למעשה הפיתרון שאלוקים עצמו בחר. הדימוי הספציפי שאלוהים התגלה באמצעותו (כדימוי! כמטפורה!) זה הסנה הבוער. יש בכך כמה יתרונות: קודם כל זה דימוי מקובל, דבר שני אין בו האנשה, דבר שלישי: הוא מעמיד את הסיטואציה קודם כל כסיטואציה נבואית, וזה בדיוק מה שרציתי. מדובר בספר אוטוביוגרפי של אדם שמתמודד עם סרטן, מה שמעמיד אותו בפרספקטיבה בהירה משלנו, כך אני מרגיש.



בסרט שאני ויוני כצמן עשינו בבצלאל, סיפרנו את סיפור "איוב" דרך סוכריות וממתקים. בקטע אירוני כמובן. את הקרב בין אלוהים לשטן עשינו בסטופמושן (שאר הסרט בתלת) מקורנפלקס צבוע. אני אחראי לאנימציה על אלוהים ("כי אני דתי") וכצמן על השטן ("כי הוא אתאיסט"). זו התוצאה:


הכעס
בספר שלי ושל אורי ישנו גם פרק שבו מתנהל דיאלוג עם הכעס. כאן היה צורך ליצור דמות מקורית, רצוי משעשעת. עשיתי כמה נסיונות שמה שמוביל אותי זה ה"קשקוש": דמות שהיא מצד אחד מרוסנת ואצורה ומצד שני סוערת ורוחשת.
בהתחלה זו היתה ציפור בכלוב אבל בגלל שהשיחה היא שיחה פסיכולוגית אז בסוף הפכתי אותו לפסיכולוג :







היו גם נסיונות אחרים כמו תמנון על הראש (שהכעס הוא גם סוג של גידול..)
 
השטן
השטן הוא נושא מורכב בפני עצמו.
השטן של ברגמן
"פרנק" של דוני דרקו
 בניגוד לאלוהים הוא מזמין דימוי. אפשר אפילו לומר שהוא הדימוי עצמו, כלומר: המסמן. הוא האשליה של ייצוג. לכן פעמים רבות הוא מופיע במסכה, בתחפושת בלי לחשוף מה מאחוריה. עכשיו, בארמדיל אנחנו עובדים כבר שנים על גליון פרינט שמבוסס על אגדתות. בגליון הזה אני עושה קומיקס לסיפור של פליימו. זה סיפור מהגמרא על אדם יומרני במיוחד שרצה לנצח את המוות. א המוות התחפש לעני והגיע אל ביתו. אז ניסיתי כל מיני עיצובים לשטן. לחשוב איך הוא היה נראה. איזו תחפושת הוא ילבש כדי שלא יזהו אותו. אלה הסקיצות שעשיתי..


אבל אז חשבתי שמה שמוזר בתקופה שלנו זה שדווקא אם השטן יראה כשטן לא יזהו אותו! היום אם אדם אומר שהוא רוצה להשמיד עם שלם אז מתעלמים ממנו. למחבלים קוראים לוחמי חופש ולמכחישי שואה מנהיגים שוחרי שלום. המסקנה שלי הייתה שדווקא אם הוא יראה כמו ששטן צפוי להראות- אף אחד לא יחשוד בו! אז ציירתי אותו כמו שהשטן נראה. רק עם מסכה.


תגובות

  1. לאלוהים יש אף יהודי D:

    השבמחק
  2. פוסט מעניין ומעורר מחשבה! תודה! אהבתי מאוד את הבחירה הסופית שעשית :)

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה